דנפ 1062/21 יונתן אוריך נ' מדינת ישראל - חלק 109

חלוקה זו רצויה היא, ונעוצה בסדרי דין חקוקים ומפורטים. למשל, השופט הדן במעצר עד תום ההליכים יהיה מאותה ערכאה של המותב הדן באשמה. במעצר לצרכי החקירה ובבקשות לצו חיפוש, לעומת זאת, ידון שופט שלום, ללא קשר לשאלה לאיזה בית משפט הסמכות העניינית לדון בכתב האישום שעשוי להיות מוגש – תהא זו עבירת גניבה פשוטה או עבירת רצח. זוהי החלוקה הרלוונטית לענייננו. שופט בית משפט השלום דן בבקשה למתן צו חיפוש, ואילו המותב הדן בכתב האישום אמור לדון בטענות מכוח הלכת יששכרוב. יישומה של הלכה זו דורש איזון מורכב, וכדי לבצעו

--- סוף עמוד 133 ---

כראוי הדבר צריך להיעשות בידי בית המשפט ששומע את התיק ומכריע את הדין. לעומת זאת, תפקידו של בית המשפט שדן בבקשה לצווי חיפוש הוא להחליט האם מוצדק לבצע את החיפוש. השיקולים לכך שונים מהשיקולים שיש לשקול במסגרת הכרעת הדין. יש לשמור על תחומי העיסוק של הערכאות השונות ועל ההבחנה בין ההליכים השונים ותפקידם. כשם שהשופט שדן בהליך העיקרי לא אמור לדון בשאלה האם הייתה הצדקה להיענות לבקשה למתן צו חיפוש מלכתחילה, כך השופט הדן בבקשה למתן צו חיפוש לא אמור במסגרת תפקידו להעריך את מעמדם של תוצרי החיפוש במסגרת הכרעת הדין. תפקידו שונה – לדון בנתונים הרלוונטיים בשלב הבקשה למתן צו החיפוש. מכאן שהוא רשאי ואף חייב להפעיל את שיקול דעתו בעניין החיפוש. כמובן, במסגרת זו יש רלוונטיות גם לשיקולים של חוקיות. לכן אם מדובר באי חוקיות מובהקת וברורה, בית המשפט רשאי לשקול את העניין ולתת לכך משקל בלעדי במקרים חריגים ונדירים. כך, לא לעניין פסילת ראיה במשפט, אלא ביחס לשאלה האם ליתן צו חיפוש אם לאו. אין זה מתפקידו להתבונן במבט רחב כמו הערכאה המבררת.

4. כאמור, מסכים אני לחלקים מרכזיים בחוות דעתה של חברתי הנשיאה. חשיבות מיוחדת ועקרונית רואה אני בקביעותיה לעניין הבניית שיקול הדעת השיפוטי והתנהלות רשויות החקירה, שנועדו להבטיח את מידתיות הפגיעה בזכויות הנחקר כבר בשלב מתן צו החיפוש וביצועו, עוד לפני ההגנה על זכויותיו במסגרת ההליך העיקרי. כך, לדוגמא, חידוד האופן שבו יש להגיש בקשה למתן צו חיפוש – תוך פירוט ככל שניתן ותחימה מראש של הבקשה; הבהרת השיקולים שעל בית המשפט לשקול במסגרת החלטתו; והאופן שבו יש לבצע ולתעד את החיפוש עצמו. אין לכחד כי יש קושי בכך שבקשה למתן צו חיפוש נדונה במעמד צד אחד, ומוכרעת על יסוד חומר שמעביר נציג הרשות החוקרת לשופט ללא ביקורת של גורם נוסף. כאמור, מדובר בהכרח מעשי, ומכאן הצדקתו. צווי חיפוש הם כלי לגיטימי והכרחי במסגרת חקירת פשעים. אך קיום הדיון במעמד צד אחד מטיל על הרשות ועל בית המשפט חובה להקפיד בדקדקנות על הוראות הדין. יש אפוא חשיבות רבה לכך שבית המשפט, גם אם הוא מוגבל בידע ה"טכנולוגי" שלו, לא ישמש כ"חותמת גומי" לבקשות למתן צו חיפוש בטלפון ובמחשב. קביעותיה החשובות של חברתי בנושא זה משליטות סדר בתחום שדורש סדר, משתלבות בדרישת החוק לפיקוח שיפוטי על מידתיות הצו, ותואמות את הנחיות ונהלי הרשויות החוקרות.