--- סוף עמוד 17 ---
בשלב הטרום-שיפוטי יוגנו ויובטחו, אולם אין בהקפדה זו בלבד כדי למצות את החובות הקמות ועולות מתוך חוק היסוד".
(ראו גם: חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, אשר חלק מהוראותיו חל גם בשלב החקירה הפלילית; וכן דברי ההסבר לחוק זה, שבהם צוין כי הוראות החוק מבטאות, בין היתר, "איזון בין זכויות נפגעים לזכויות חשודים ונאשמים" (הצעת חוק זכויות נפגעי עבירות בהליך הפלילי, התשס"א-2001, ה"ח 506)).
29. ההליכים שלפנינו עוסקים בתחום ספציפי של פעילות הרשות החוקרת: חיפוש במחשבים ובטלפונים חכמים – ודומה כי אין צורך להכביר במילים על הפגיעה המשמעותית בפרטיותם של בעלי המחשב (כהגדרתו הרחבה לעיל) ושל צדדים שלישיים, העשויה להיגרם כתוצאה מחיפוש במכשירים אלו. המחשב, ובפרט הטלפון החכם, מהווה למעשה מעין "מאגר" מרוכז של מידע במלל, בתמונות, בהקלטות ובסרטונים, שממנו ניתן ללמוד על מחשבותיו, רגשותיו וחוויותיו של אדם, וכן על ההתקשרויות – לעתים האינטימיות ביותר – שלו עם אחרים (ע"פ 8627/14 דביר נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (14.7.2015)).
מאפייניהם הייחודיים של מכשירים אלה יש בהם כדי להשפיע על הפרשנות הראויה לסעיף 23א לפקודה. חדירה למחשב או לטלפון החכם יכולה לחשוף נפח עצום של פרטים מתוך סיפור חייו של אדם; עובדה זו, בצירוף היכולות הטכנולוגיות שבאמצעותן ניתן להרכיב פרופיל שלם לגבי אדם תוך שימוש במידע המצוי במכשירים אלה, מוליכות אל המסקנה שפוטנציאל הפגיעה בפרטיות עקב חיפוש במחשב הוא, במקרים רבים, גבוה לאין שיעור בהשוואה לחיפוש "המסורתי" בחצרו או בכליו של אדם, והוא נוגע גם לצדדים שלישיים רבים שחייהם נקשרו בצורה כזו או אחרת – ולו לרגע – עם המחזיק במחשב או בטלפון החכם (עניין פישר, בפסקה 10; רע"פ 8873/07 היינץ ישראל בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 17 (2.1.2011) (להלן: עניין היינץ); חיים ויסמונסקי חקירה פלילית במרחב הסייבר 257 (2015) (להלן: ויסמונסקי)).
30. בשל מאפיינים ייחודיים אלה, בחר המחוקק לייחד בסעיף 23א לפקודה הוראה ספציפית לעניין חיפוש בחומר מחשב. אך למרבה הצער החקיקה הקיימת בכל הנוגע לחיפוש במחשבים נשרכת אחרי המציאות הטכנולוגית, המתפתחת בקצב מהיר מאוד. למעשה, הצורך בהתאמת החקיקה והפסיקה לפיתוחים טכנולוגיים הוא צורך תמידי ונמשך (ראו, בהקשרים דומים: ויסמונסקי, בעמ' 180-175). כך היה כאשר החל