--- סוף עמוד 19 ---
המסקנה כי למעט מצבים חריגים ביותר, יש לקיים את הדיון בבקשה לחיפוש בחומר מחשב במעמד צד אחד. עם זאת, בהינתן מאפייניו הייחודיים של חומר המחשב והחשש מפגיעה עודפת בזכויות, מסקנה זו מחייבת התוויה של אמות מידה – אשר תפורטנה להלן – עבור רשויות החקירה בהגשת בקשות ועבור בתי המשפט לעניין הדיון בהן. הסוגיה הבאה נוגעת לשאלת קיומה של זכות השגה על החלטה בבקשה לצו חיפוש במחשב, ואף לגביה אקדים אחרית לראשית ואומר כי ההצדקות לקיום הדיון בבקשת החיפוש במעמד צד אחד מובילות גם למסקנה כי אין מקום לאפשר זכות השגה במהלך שלב החקירה על צו חיפוש במחשב שטרם בוצע. לבסוף, אדון בשאלת הנפקות של חיפוש בלתי-חוקי קודם שבוצע באותו המכשיר אשר לגביו מתבקש עתה החיפוש בצו. בתמצית, אומר כי לגישתי חיפוש בלתי-חוקי קודם במחשב מהווה שיקול שיש להתחשב בו במסגרת הבקשה לצו חיפוש באותו המחשב, ואולם רק במקרים חריגים ונדירים שיקול זה יהווה שיקול בלעדי לדחיית הבקשה. זאת, לצד ההלכה המושרשת לפיה לפגם כזה בהתנהלות רשויות החקירה עשויות להיות השלכות משמעותיות במסגרת הדיון בהליך העיקרי (ראו הלכת יששכרוב).
הדיון בבקשת חיפוש בחומר מחשב – במעמד צד אחד או במעמד הצדדים?
33. הפקודה אינה קובעת, כאמור, סדרי דין בכל הנוגע לדיון בבקשה לצו חיפוש, לרבות חיפוש בחומר מחשב. זאת, בשונה מהסדרים אחרים, דוגמת בקשה לצו האזנת סתר לפי סעיף 6(ב) לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979 (להלן: חוק האזנת סתר), שלגביה נקבע מפורשות כי היא תידון "במעמד צד אחד בלבד". שתיקת הפקודה בעניין זה שימשה כר פורה לעמדות הפרשניות השונות שהציגו הצדדים בהליכים שלפנינו.
34. הפרקטיקה הנוהגת בעת הזו היא שדיון בבקשות לצו חיפוש במחשב מתקיים, ככלל, במעמד צד אחד, דהיינו מבלי שניתנת לבעל המחשב או למחזיק בו זכות טיעון (עניין אוריך השני, בפסקה 4 לחוות דעתו של השופט קרא). עם זאת, אין מדובר בכלל מוחלט ובמקרים חריגים – דוגמת בקשות החיפוש שנדונו בעניין אוריך השני – מקיים בית המשפט דיון במעמד שני הצדדים (וראו גם את ההחלטות שצורפו כנספח ט"ו לתגובתו של שמעון מיום 25.7.2021 להשלמת הטיעון מטעם המדינה, ובהן צ"א (שלום ב"ש) 68831-12-20 (31.12.2020) (שמות הצדדים חסויים); צ"ח (שלום ב"ש) 8163-01-21 (6.1.2021) (שמות הצדדים חסויים); ו-צ"ח (שלום ב"ש) 11559-01-21 (10.1.2021) (שמות הצדדים חסויים)).