משכך ראיתי מקום להעיר מספר הערות בלתי-ממצות אף לעניין זה.
ד. בחינת ההשלכות של החיפוש הבלתי-חוקי במסגרת ההליך העיקרי
- ככלל, בבוא בית המשפט הדן בהליך העיקרי לבחון ראיות הוא אינו כבול למסקנות שיפוטיות שאליהן הגיע המותב שדן בתיק בשלב החקירה (ראו, למשל: בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133,150-146 (1996); עניין ממט, בפסקה 9; בש"פ 1572/05 זוארץ נ' מדינת ישראל, פסקה 7 [פורסם בנבו] (10.4.2005); ע"ח (מחוזי חי') 52758-07-21 בן הרוש נ' משטרת ימ"ר חוף, פסקאות 31-27 [פורסם בנבו] (1.8.2021); כן ראו קיטאי סנג'רו, בעמ' 302). כמו כן, כאשר מתעורר צורך לבחון החלטות שיפוטיות שניתנו בשלב החקירה או פעולות שביצעו הרשויות באותו השלב, נעשית הַבְּחינה על רקע השיקולים שנבחנו בזמן אמת והמידע שהיה קיים באותה העת, ולא על בסיס מידע שהתגלה בהמשך (ראו למשל: בש"פ 2477/15 גבאי נ' מדינת ישראל, פסקה 8 [פורסם בנבו] (4.5.2015); ע"פ 5104/06 בנייורישלויל נ' מדינת ישראל, פסקה 9 [פורסם בנבו] (21.5.2007); ע"פ 5923/07 שתיאווי נ' מדינת ישראל, פסקה 12 [פורסם בנבו] (6.4.2009); ע"פ (מחוזי חי') 22379-08-20 שומכר נ' מדינת ישראל, פסקה כ"ו [פורסם בנבו] (19.11.2020); ע"פ (מחוזי נצ') 42878-06-16 סכס נ' מדינת ישראל, פסקה 33 [פורסם בנבו] (13.12.2016); כן ראו קיטאי-סנג'רו, בעמ' 365).
שני טעמים לדבר: הטעם הראשון הוא ההבנה כי אי-הוודאות השוררת בשלב החקירה מחייבת קבלת החלטות תחת ערפל מסוים, כך שהניסיון לבקר החלטות שניתנו בשלב זה על בסיס מידע שהתגלה מאוחר יותר הוא בבחינת "חוכמה שלאחר מעשה", ועלול להוביל למסקנות מוטעות בנוגע לצדקת ההחלטות שניתנו. הטעם השני נוגע למהותו של ההליך העיקרי ולתפקידו התָּחוּם והמוגדר של בית המשפט הדן בו: לקבוע את אשמתו או חפותו של נאשם ולגזור את עונשו בהתאם (יעקב קדמי על סדר הדין בפלילים: חלק שני - הליכים שלאחר כתב אישום כרך א 1498-1496 (מהדורה מעודכנת, 2009); שם, כרך ב, בעמ' 1654-1653). במסגרת זו, גם כאשר נקבע שנפל פגם בהחלטה שיפוטית משלב החקירה, הבחינה שמקיים בית המשפט הדן בהליך העיקרי מתמקדת בהשלכות של אותה ההחלטה על עניינו של הנאשם - למשל, בשאלת הקבילות והמשקל של הראיות שנאספו - ולא בצדקת ההחלטה השיפוטית לגופה (ראו לדוגמא: ע"פ 2996/09 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקאות נ"ו-נ"ט [פורסם בנבו] (11.5.2011); ת"פ (שלום י-ם) 23015-03-15 מדינת ישראל נ' טופולנסקי, פסקה 10 [פורסם בנבו] (22.12.2016); ת"פ (שלום י-ם) 1934/05 מדינת ישראל נ' ואנונו [פורסם בנבו] (19.2.2006)).