על אף חשיבות זכות הערעור, הודגש לא פעם כי היא נולדת מכוחה של הוראה מפורשת בחוק בלבד, "ובהעדרה של הוראת חוק, אין הזכות קיימת" (בג"ץ 87/85 ארג'וב נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון, פ"ד מב(1) 353,361-362 (1988)).
לצד זאת נקבע, כי: "נוכח חשיבותה של זכות הערעור נפסק כי יש להעדיף פרשנות המקנה זכות ערעור מפרשנות השוללת אותה..." (ע"פ 111/99 ארנולד שוורץ נ' מדינת ישראל, נד(2) 241,271 (2000), ההדגשה הוספה - י' א'; רע"פ 3268/02 אחמד מזייד קוזלי נ' מדינת ישראל, פסקה 6 [פורסם בנבו] (5.3.2003); בג"ץ 5580/98 אליהו סופר נ' שר העבודה והרווחה - מר אלי ישי, נד(4) 319,328 (2000)).
- בענייננו, סעיף 23א לפקודת החיפוש כאמור שותק באשר לקיומה של זכות ערעור או אפשרות לערור על החלטה בבקשה לצו חיפוש במחשב, ועל כן לא ניתן ללמוד ממנו על קיומה של זכות להשיג על החלטות אלו. אולם, משתיקתה של הפקודה, כשלעצמה, לא ניתן ללמוד על שלילת זכות הערעור הקמה בשל תוצאותיהם האזרחיות או לבר פליליות של צווי חיפוש, מתוקף הוראותיו הכלליות של חוק בתי המשפט, ובכללן סעיף 52 לחוק זה שנזכר לעיל (עניין שוקרי, בעמ' 736. ראו גם בש"פ 658/88 חסן נ' מדינת ישראל, מה(1) 670,693-694 (1991) (להלן: עניין חסן); ע"פ 1982/93 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד מח(3) 238,247 (1994) (להלן: עניין בנק לאומי)).
בהתאם לכך, האפשרות להשיג על החלטה בבקשה למתן צו חיפוש במחשב תלויה, במידה רבה, בשאלה אם יש לראות בהחלטה זו משום "פסק דין" לבר פלילי לעניין סעיף 52 לחוק בתי המשפט.
- כפי שהודגש לא אחת, סיווגה של החלטה כ"החלטה אחרת" או כ"פסק דין" לעניין אופן ההשגה עליה, אינו כפוף לכותרת הפורמאלית של ההחלטה - אלא נקבע על פי מאפייניה המהותיים והשפעתה על זכויות המעורבים. במסגרת סיווג ההחלטה, יש לבחון, בעיקרו של דבר, אם יש בה כדי להכריע באופן סופי בנוגע לטענות זכות ולסעדים שהתבקשו בהליך, וכן את עוצמת הזיקה שבין ההחלטה לבין הסוגיה העיקרית שבמחלוקת (ראו החלטת הנשיא מ' שמגר בב"ש 521/85 שירלי תאומים נ' מנחם רפאל, לט(2) 56 (1985); עניין חסן, בעמ' 693-694; ראו גם בש"פ 4804/17 ברמלי נ' מדינת ישראל, פסקאות 10-13 [פורסם בנבו] (9.8.2017) וההפניות המופיעות שם).
על כן, במקרים בהם אין בהחלטה כדי לסיים את ההתדיינות בין הצדדים - ולוּ במסגרת הליך נוסף הנלווה להליך העיקרי - יהא זה שיקול לסיווגה כ"החלטה אחרת" שעליה אין זכות ערעור. מטעם זה למשל נקבע כי אין לנפגע עבירה זכות ערעור על החלטת בית המשפט הדן בפלילים בעניין גובה הפיצוי שיוענק לו - שהרי באפשרותו לפתוח בתביעה אזרחית "נגררת" נגד מבצע העבירה (רע"פ 9748/11 ארויו נ' בן דוד [פורסם בנבו] (31.7.2013); ראו גם תקנה 19 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018).