בעניין שמש – אשר נדון בהרכב מורחב של שבעה שופטים שנים אחדות לאחר הלכת יששכרוב, ובו עמדה לדיון בקשה להמצאת מסמכים לפי סעיף 43 לפקודת החיפוש – הובהר כי אין להכריע בשאלת קבילותן של ראיות במסגרת בקשות המוגשות לבית המשפט בשלב החקירה, וכי יש "לערוך את הבירור השיפוטי בעניין שאלת קבילותן של הראיות, שנטען כי הושגו שלא כדין, בעת ההליך המשפטי העיקרי" (שם, בעמ' 391). עוד נקבע בעניין שמש כי אין מקום לשימוש במבחני האיזון שנקבעו בהלכת יששכרוב – שהיא כלי פסיקתי שיוחד לצורך בחינת קבילות ראיות בהליך העיקרי – במסגרת בקשות בשלב החקירה, אשר לגביהן נדרש בית המשפט לבצע איזונים ייחודיים בהתאם לטיבה של כל בקשה ובקשה. עמדה על כך הנשיאה ביניש בציינה:
"ככל שבית המשפט מעורב בדרך כלשהי בהליך הפלילי לפני תחילת המשפט (כגון בהליכי מעצר וחיפוש או בביקורת שיפוטית על החלטותיהן של רשויות התביעה בדבר העמדה לדין) עליו להפעיל את שיקול דעתו השיפוטי באופן המותאם לשלב שבו מצוי ההליך הפלילי באותה עת ולאופיו של האמצעי שמתבקש לעשות בו שימוש" (שם, בעמ' 386).
--- סוף עמוד 51 ---
בשים לב לכך נקבע כי "הכרעה בשאלת קבילותה של ראיה, בהתאם לדוקטרינת הפסילה הפסיקתית, ככלל, אינה צריכה להיעשות בהליך משפטי מקדמי בשלב שבו מתנהלת חקירה במשטרה [...]" (שם, בעמ' 396).
103. הטעם העיקרי שבבסיס המסקנה כי אין מקום לעשות שימוש במבחני הלכת יששכרוב לבחינת קבילות ראיות במסגרת שלב החקירה, הוא הקושי המשמעותי לקיים באותו השלב את האיזון המורכב הנדרש על פי מבחנים אלה. זאת, שכן בשלב החקירה התמונה שבפני בית המשפט היא, מטבע הדברים, חלקית ביותר והדבר מקשה על בחינת הנזק מול התועלת הכרוכים בפסילת הראיה – אשר נשקלים, בין היתר, על רקע חומרת העבירה המיוחסת לנאשם. החלטה שגויה לעניין קבילות הראיות בשלב החקירה עלולה להכריע את גורל ההליך הפלילי כולו (ראו: עניין שמש, בעמ' 394; עניין אוריך השני, בפסקה 48 לחוות דעתו של השופט סולברג ובפסקה 14 לחוות דעתו של השופט קרא), ואיזון רגיש זה נכון שייעשה לאחר סיום החקירה, בעת שהתמונה העובדתית והמשפטית שלמה יותר. ראשית, על ידי התביעה אשר מחויבת להתחשב באי-חוקיות, ככל שנפלה כזו, בגביית ראיות שאותן ברצונה להציג, בעת שהיא מקבלת את ההחלטה על העמדת אדם לדין פלילי (ראו פסקה 89 להשלמת הטיעון מטעם המדינה בדיון נוסף אוריך; כן ראו בהקשר זה: עניין שמש, בעמ' 392); ושנית, על ידי בית המשפט הדן בהליך העיקרי, ובפניו מוצגת התמונה המלאה המאפשרת לבחון את מכלול ההיבטים הנוגעים לעניין באופן ממצה ושלם.