גישתי זו עולה בקנה אחד עם העיקרון הכללי המעוגן בחוק סדר הדין הפלילי ובפסיקה, המאפשר לבקש את ביטולן של החלטות שיפוטיות הניתנות במעמד צד אחד במסגרת ההליך הפלילי (בש"פ 3390/14 ענבל נ' מדינת ישראל, פסקאות 28-29 [פורסם בנבו] (11.6.2014); ע"פ 2393/06 חמוד נ' מדינת ישראל, פסקה 6 [פורסם בנבו] (20.11.2007)); היא אף מתיישבת עם פסיקות בית משפט זה המאפשרות עיון מחדש בהחלטות קודמות שהתקבלו במסגרת ההליך הפלילי בנסיבות חריגות, חרף היעדר הסמכה חוקית מפורשת לכך (עניין פישמן; בש"פ 5820/16 שם טוב נ' מדינת ישראל - משטרת ישראל, פסקאות 15-20 [פורסם בנבו] (25.8.2016); ע"פ 5135/13 יגרמן נ' מדינת ישראל, פסקאות 19-20 [פורסם בנבו] (2.6.2014); בש"פ 7323/98 מדינת ישראל נ' רג'ואן, פ"ד נג(4) 126,138 (1999)).
בטרם סיום
- ההליכים שלפנינו חשפו את שבריריות זכותם של נחקרים לפרטיות. זאת, בפרט לנוכח פערי הכוחות שבינם לבין רשויות החקירה, ולאור המידע הרב אשר נצבר במחשביהם, ובמכשירי הטלפון הניידים והחכמים שעימם הם לעיתים מתייצבים לחקירה.
אומנם, אדם הנתון בחקירה חשוף לשאלותיהם החודרניות של חוקריו, באופן אשר יש בו כשלעצמו כדי לפגוע בזכותו לפרטיות. אולם, אין בכניסתו של אדם לחדר החקירות כדי להשיל ממנו לחלוטין את זכותו לפרטיות - ויש להקפיד שלא לגרוע ממנה מעבר לדרוש (ע"פ 6080/20 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 33 לפסק דיני [פורסם בנבו] (27.7.2021). ראו גם בהקשר אחר את האמור בדנ"א 1996/19 קוגן נ' ב.ת.ב - בנייני תעשיה באר-שבע בע"מ, פסקה 5 לפסק דיני [פורסם בנבו] (11.1.2021)).
למרבה הצער, ההליכים שלפנינו המחישו כיצד לעיתים חוקרי המשטרה עלולים להיחשף בהינף יד להתכתבויות אישיות של נחקר, ללא צו שיפוטי מתאים ובלי שצו החיפוש שניתן יתוחם ויתוכנן מראש על מנת לפגוע בפרטיותו של אדם במידה הדרושה לצורך החקירה בלבד.
כך בהליך שלגביו נסוב דנ"פ אוריך, התגלה כי לכל הפחות חלק מהחוקרים לא קיבלו כל הנחייה או הדרכה באשר לזכותו של הנחקר לסרב לחיפוש ללא צו (ראו עמוד 49 לפרוטוקול הדיון בבית משפט השלום בתל אביב-יפו בצ"ח 51787-10-19, [פורסם בנבו] מיום 8.1.2020). צווי החיפוש שהתבקשו בהליך שלגביו נסוב דנ"פ שמעון שיקפו היטב כיצד צווי חיפוש הניתנים במעמד צד אחד לעיתים אינם כוללים תנאים באשר לאופן ביצוע החיפוש - אלא מתירים חיפוש נרחב במכשיר הטלפון הנייד החכם של הנחקר ללא עדים, בלי שתינתן כל הנמקה לכך.
- מנגד, השתלשלות האירועים החריגה בפרשיות להן אנו נדרשים בדיון זה המחישה גם כיצד ביקורת שיפוטית אפקטיבית על הצו המבוקש עשויה להביא לצמצומו ותיחומו, תוך הגבלת הפגיעה בפרטיותו של הנחקר.
מתן אפשרות למימוש זכות הטיעון והערעור של מי שנפגע מצו החיפוש מהווה צעד ראשון והכרחי לשם כך. זאת, הן בשל האפשרות להעלות בפני הערכאה הדיונית טיעונים שלא היו מועלים בפניה אילו הדיון היה מתקיים במעמד צד אחד בלבד; הן בשל עצם קיומה של ביקורת שיפוטית הכרחית נוספת על ההחלטה למתן צו החיפוש, במסגרת הערעור.