רקע – חדירה למחשב וצו חיפוש במחשב
2. בעשורים האחרונים הפך השימוש במחשבים לשכיח עד מאוד, וכיום בכיסו של כמעט כל אדם "מחשב קטן" – בדמות מכשיר טלפון נייד חכם. מחשבים משמשים מרכיב הכרחי בחיי היום-יום ובעבודה המקצועית, ומסייעים בחיינו האישיים במגוון רחב של תחומים. לימודים, קשרים חברתיים, כתיבה "למגירה" ותחביבים נוספים מתאפשרים והופכים לזמינים יותר ביחס לעבר, הודות למחשבים שברשותנו והנגישות שהם מאפשרים לרשת האינטרנט ("מרשתת"). אולם, בד בבד עם השימוש במחשבים, נאגר מידע רב ומשמעותי על אודות משתמשיהם, הנחשפים לסיכון שתיגרם פגיעה קשה בפרטיותם אם מידע זה ייחשף לעיני כל בניגוד לרצונם ושלא על דעתם (ראו גם בפסקה 29 בחוות דעתה של חברתי הנשיאה א' חיות).
על רקע זה, ועם התרחבות השימוש במחשבים בראשית שנות ה-90, נחקק חוק המחשבים, התשנ"ה–1995 (להלן: חוק המחשבים), אשר נועד "[ל]אגד בתוכו את מכלול ההיבטים הנוגעים למחשב" (דברי ההסבר להצעת חוק המחשבים, התשנ"ד–1994, ה"ח 478, 478) – ובכלל זה היבטים אשר נועדו להגן על פרטיות משתמשי המחשב. בין היתר, נקבע בחוק המחשבים כי חדירה שלא כדין למחשב תהווה עבירה פלילית שעונשה עד 3 או 5 שנות מאסר בפועל, בהתאם לנסיבות העבירה (סעיפים 4 ו- 5 שם).
לצד זאת, קבע המחוקק בחוק המחשבים הוראות ייחודיות באשר לאופן בו ניתן לערוך חיפוש במחשב לצרכי חקירה פלילית, שתכליתן לאזן בין הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, לבין הערך הראייתי הלכאורי שניתן להפיק מהחיפוש. זאת, באמצעות תיקון עקיף לפקודת החיפוש, במסגרתו נוסף לפקודה סעיף 23א, אשר נוסח תחילה כך:
"(א) חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, יראו אותן כחיפוש וייעשו על-ידי בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור; לענין זה, "חדירה לחומר מחשב" – כמשמעותה בסעיף 4 לחוק המחשבים, תשנ"ה-1995.
(ב) על אף הוראות פרק זה, לא ייערך חיפוש כאמור בסעיף קטן (א), אלא על-פי צו של שופט לפי סעיף
--- סוף עמוד 68 ---
23, המציין במפורש את ההיתר לחדור לחומר מחשב או להפיק פלט, לפי הענין, ואת תנאי החיפוש ומטרותיו.
(ג) קבלת מידע מתקשורת בין מחשבים אגב חיפוש לפי סעיף זה לא תיחשב כהאזנת סתר לפי חוק האזנת סתר, תשל"ט–1979."
סעיף 23 לפקודת החיפוש, אליו מפנה כאמור סעיף 23א לפקודה זו, עוסק בתנאים למתן צו חיפוש בחצרים, ומורה:
"רשאי שופט ליתן צו לערוך חיפוש בכל בית או מקום (להלן – צו חיפוש) אם –