25. יתרה מזאת, מאפייניהם השונים של חומרי מחשב ביחס לחומרים פיזיים הנמצאים במקום מסוים, אינם מאפשרים לערוך גזירה שווה בין החשש לסיכול החיפוש ושיבוש החקירה כתוצאה מקיום דיון במעמד הצדדים בבקשה לצו חיפוש בחצרים, לבין החשש שעלול להתעורר כתוצאה מקיום דיון בבקשה לצו חיפוש במחשב.
--- סוף עמוד 89 ---
במקרים אלו, חומרים השמורים באופן פיזי על גבי המחשב עצמו מצויים, ככלל, בשליטת רשויות החקירה – בשונה ממקרים שבהם מתבקש צו חיפוש בחצרים. אומנם, כפי שציינה חברתי הנשיאה, קיימת לעיתים אפשרות עקרונית להשחית חומרים השמורים במחשב מנקודה מרוחקת. אולם, יש להניח כי כאשר רשויות החקירה חוששות מכך – הן תפעלנה להוצאת צו החיפוש כבר במסגרת חקירה סמויה, ויהיה בכוחן להצדיק חשש מעין זה בפני השופט הדן בבקשה, באופן שיאפשר את קיום הדיון במעמד צד אחד (ראו עניין מליניאק, שם).
אף כאשר קיים יסוד סביר לחשש מפני סיכול החיפוש, למשל באמצעות השתלטות חומרי המחשב מרחוק, במקרים רבים ניתן לצמצם חשש זה באופן משמעותי באמצעות מתן צו חלקי לחדירה למחשב והעתקת החומר המצוי בו – ורק בשלב מאוחר יותר לערוך חיפוש בו (ראו גם אסף הרדוף "להכשיר את הפרץ: בקשת צו חדירה לחומר מחשב לאחר חדירה שלא כדין – צו ניקוי או צו הלבנה?" משפטים על אתר טו 60, 85–87 (2020)).
אפשרות מעין זו אינה קיימת כלל בחיפוש בחצרים, ואף היא מחדדת את הצורך להבחין בין נוהגים שהתקבעו ביחס לאופן הדיון בצווי חיפוש בחצרים לבין האופן בו ראוי לערוך דיון בצווי חיפוש במחשבים.
26. זאת ועוד: אין לקבל את גישת באי כוח המדינה לפיה קיים חשש לשיבוש הליכי חקירה על-ידי כל חשוד באשר הוא, המצדיק תמיד קיום דיון במעמד צד אחד בבקשה לצו חיפוש במחשב. תמוהים בעיני דברי באת כוח המדינה בדיון שהתקיים לפנינו, שלפיהם:
"אני החשודה, יודעת שנתפס טלפון אני מודיעה לחברתי בצד ימין, תדעי לך החקירה החלה – והיא דואגת לזה להעלים את הטלפון ... דואגת לברוח מפה, אני מודיעה לאחרים שהמשטרה לא מודעת אליהם, כל חששות אלה קיימים בכל חקירה" (עמ' 45–46 לפרוטוקול הדיון מיום 27.7.2021; ההדגשה הוספה – י' א').
כפי שהערתי גם במהלך הדיון, גישה מעין זו עלולה להביא לפגיעה בזכויות הנאשם רק בשל חשש תיאורטי כי יפעל לשיבוש החקירה; מבלי להידרש לנסיבותיו האישיות ולמידת מורכבות החקירה; ומבלי להבחין בין סוגי העבירות שבמוקד