1. מושכלת יסוד מספר אחת: ההליך הפלילי נחלק לשלושה שלבים עיקריים והם: שלב החקירה (והליכים נלווים כמו צווי תפיסה וחיפוש ומעצר ימים); שלב הגשת כתב אישום (והליכים נלווים כמו מעצר עד תום ההליכים ובקשה לעיון בחומרי חקירה); שלב המשפט (שבסיומו הכרעת דין וגזר דין).
מושכלת יסוד מספר שתיים: חקירה יכול שתהא סמויה בשלבים מסוימים ויכול שתהא גלויה בהמשך. בכל מקרה, במהלך החקירה החשוד אינו אמור להיחשף לקו החקירה או לראיות שהחוקרים אספו או מבקשים לאסוף. זו הסיבה שבגינה צווים לפי סעיף 43 לפקודת סדר הדין הפלילי [מעצר וחיפוש] התשכ"ט-1969 (להלן: הפסד"פ) ניתנים, מעשה שבשגרה, במעמד צד אחד, מבלי שניתנת זכות טיעון לחשוד. זאת, על אף שיש בצווים אלה כדי לפגוע בפרטיותו של החשוד (לדוגמה, צו לגילוי חשבונות הבנק של החשוד). זו הסיבה שבגינה קו פרשת המים לעיון בחומרי החקירה הוא עם הגשת כתב האישום, לאחר שהחשוד הפך לנאשם. זו הסיבה שבגינה אפילו לאחר הגשת כתב אישום, פעולות החקירה שהמשטרה ביצעה או עומדת לבצע כפי שהוצהר
--- סוף עמוד 107 ---
על ידה לבית משפט של מעצר ימים, אינן בגדר "חומר חקירה" שלנאשם זכות עיון בו (ראו, לדוגמה, בש"פ 1388/18 מדינת ישראל נ' פלוני (12.3.2018); בש"פ 6229/18 פלוני נ' מדינת ישראל (19.8.2019); יצחק עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים – הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי 290-287 (2021) (להלן: עמית חסיונות).
מושכלת יסוד מספר שלוש: טענות הנוגעות לקבילותה של ראיה מקומן בשלב המשפט ולא בשלב החקירה (דנ"פ 5852/10 מדינת ישראל נ' שמש, פ"ד סה(2) 377 (2012) (להלן: עניין שמש). לכן, אפילו במצב הקיצוני ביותר שניתן להעלות על הדעת, כאשר חשוד טוען כי הוכה על ידי החוקר במהלך חקירתו והמשטרה אף מאשרת את טענתו של החשוד – גם אז בית המשפט לא יורה על הפסקת החקירה, ויותיר את שאלת קבילות ההודיה לשלב המשפט, שאז ניתן להעלות טענות לפסילה מכוח סעיף 12 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות) או מכוח דוקטרינת הפסילה הפסיקתית על פי ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי, פ"ד סא(1) 461 (2006) (להלן: עניין יששכרוב). ודוק: טענה לקבילות מקומה בשלב המשפט, בעוד שטענה לחיסיון יכול שתועלה גם במסגרת החקירה (סעיף 52 לפקודת הראיות).
2. רבות נכתב על פוטנציאל הפגיעה בפרטיות ובצדדים שלישיים הכרוכה בחדירה ובחיפוש בטלפון החכם, שהוא "ידידו הטוב של האדם" ובו טמון סיפור חייו של האדם (פסק דיני בע"פ 8627/14 דביר נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (14.7.2015)). האם בשל ייחודיותו של הטלפון החכם, שהוא גם הגוף וגם הנפש, כפי שנטען בדיון שלפנינו, יש לשנות את מושכלות היסוד הנזכרות לעיל ולהפוך סדרי עולם?