153. לטענת הנתבעים, התשלום ששולם ישירות על ידי השוטרים במזומן, נמסר לתובע והוא שלשל אותו לכיסו. בכתב התביעה העמידו הנתבעים רכיב זה על סך 121,000 ₪ (1,100 מנויים * 110 ₪ בממוצע). כמו כן, טוענים הנתבעים כי התובע ביצע את ההתקשרות מול המטה הארצי ללא אישור, וגרם להפסדים כספיים משמעותיים, שכן העסקה הייתה נמוכה ב- 70-80% מהעסקה שניתן היה לבצע עבור אותם שוטרים במסגרת הסדר קרנות השוטרים. בכתב התביעה נטען כי על התובע לפצות בגין הנזק שנגרם בסכום של 1,921,700 ₪ (1,741 ₪ למנוי * 1,100 מנויים), ובסיכומים הופחת הסכום משמעותית לסך של 384,340 ₪ לפי הערכה כי 20% מהשוטרים היו מתקשרים דרך קרנות השוטרים. עוד טוענים הנתבעים
--- סוף עמוד 56 ---
כי התובע העביר למטה הארצי הצעות מחיר פיקטיביות מחדרי כושר שכלל אינם קיימים, כדי ליצור מצג ולפיו הצעת המחיר שלו משתלמות יותר, וכי דבר זה מלמד על אופיו והתנהלותו של התובע.
154. מנגד, טוען התובע כי עסקת המנויים נעשתה על דעת הנתבע, ואף זכתה לשבחים רבים מצידו. בנוסף טוען התובע כי העסקה האמורה הטיבה כלכלית עם הסניפים נוכח כך שהשוטרים לא מימשו בפועל את המנויים. עוד טוען התובע כי את סכומי הכסף שקיבל מהשוטרים, אסף בקופה הכחולה לבקשת הנתבע, ובהמשך הפקיד את הכספים בבנק או לחילופין העביר לו באופן ישיר.
155. לאחר בחינת הראיות שוכנענו כי דין רכיב זה, על שני חלקיו, להידחות, ויוסבר:
התשלומים במזומן שהתקבלו מהשוטרים
156. הנתבעים הציגו במסגרת ראיותיהם הצעות התקשרות שערך התובע עם משטרת ישראל,[172] ודו"ח של שמות השוטרים שהוקלדו על פניו למערכת הממוחשבת של הסניפים בשנים 2012-2016.[173] כמו כן, הנתבעים זימנו שלושה עדים: רס"מ ציונה חי (להלן: ציונה) אשר שימשה במועדים הרלוונטיים תקציבאית של מחוז צפון וריכזה את ההתקשרויות עם התובע; סגן ניצב לוטפי פלאח (להלן: לוטפי) אשר שימש סגן מפקד תחנת משטרת עפולה; וגילה הדר (להלן: גילה) ששימשה מש"קית תמ"ש באגף התנועה (את"ן) שנמצא בתוך תחנת משטרת עפולה.
157. ראשית, אין לקבל את טענת הנתבעים כי גרסת התובע מהווה הודאה והדחה. התובע אכן אישר כי הוא אוסף את הכספים שמתקבלים במזומן אך גם טוען כי כספים אלו הועברו לנתבע ישירות או הופקדו לחשבון הבנק, וכי הסכום שהיה מצוי בידו במועד ישיבת הבירור טרם הופקד. כפי שהוסבר לעיל, גרסה זו של התובע אינה מאשרת את כל היסודות העובדתיים של העבירה או הטענה הנטענת כלפיו, והתובע בוודאי אינו מאשר כי שלשל לכיסו האישי את הכספים.