35. העובדת תומכת בפסק דינו של בית הדין האזורי וחוזרת אף היא על הטענות שהעלתה בפניו. כך, בתמצית: לפי עמדת המדינה, זכאית עובדת שאינה נעדרת להגנה בת 5 חודשים לכל היותר, לעומת הגנה בת שנתיים שלה זכאית עובדת נעדרת; עמדת המדינה יוצרת תמריץ לעובדת המצויה בהליך טיפולי להיעדר מעבודתה על מנת לזכות בהגנה ממושכת יותר; יש ליתן יותר משקל לדברי חברי הכנסת בוועדה, בהיותם "המחוקק", מאשר לדברי היועצים המשפטיים שלה; מהדברים בוועדה, גם של יועמ"שית הוועדה, עולה כוונה ברורה ליצור שוויון אמיתי ומהותי בין עובדת נעדרת ובין עובדת שאינה נעדרת, ולא לתחום בזמן את ההגנה הניתנת לעובדת מהסוג האחרון; האיזון בסעיף 9(ה)(3) לחוק, בין ההגנה על העובדת ובין הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק, בא לידי ביטוי בקביעת תקופת ותק בת 6 חודשים לפחות אצל המעסיק כדי לזכות בהגנה; בנוסף, הסעיף אינו אוסר על פיטורים באופן גורף וניתן לקבל היתר מהממונה; פירוש המדינה לסעיף מרוקן מתוכן את התיבה "בתקופת הטיפולים כאמור באותה פסקה" המכוונת להגנה לכל תקופת הטיפולים; אין יסוד לטענה שלפיה נדרשת הגנה רחבה יותר דווקא לגבי עובדת נעדרת; הפניית המדינה לסעדים שונים שיכולים להינתן במסגרת חוק השוויון אין בהם כדי להצדיק את הפירוש שלה לסעיף.
36. החברה תומכת בעמדת המדינה. לדבריה, לפי כללי השפה העברית, התיבה "לפי המאוחר" מתייחסת בהכרח לחלק האחרון במשפט שקדם לה ולא לתחילת המשפט. כמו כן, פירוש העובדת מותיר את החלופות "תחילת טיפולי הפוריות או טיפולי ההפריה החוץ-גופית" ללא התייחסות באשר ליחס ביניהן וזו תוצאה בלתי סבירה. עוד נטען כי אין מקום ליתן הגנה "כה אקטיבית ויוצאת דופן" לעובדת שאינה נעדרת, "שכן הטיפולים לא יוצרים בעיה מבחינת מקום העבודה ו/או מבחינת ביצוע התפקיד על ידי העובדת".
עמדת שדולת הנשים והתייחסות הצדדים אליה
37. ביום 8.1.2020 ביקשה שדולת הנשים בישראל (להלן – השדולה) להגיש עמדתה בהליך, כ"ידיד בית משפט". בהחלטה מיום 20.1.2020 התאפשר לשדולה להגיש עמדתה בהליך ולצדדים ניתנה האפשרות להתייחס לעמדתה במעמד הדיון בערעור. השדולה תומכת בעמדת העובדת שלפיה החלטת המרכזת אינה כדין. ואלה הם עיקרי עמדתה:
--- סוף עמוד 18 ---
א. צדק בית הדין קמא בקבעו כי ההגנה הנתונה בסעיף 9(ה)(3) לחוק חלה על עובדת שאינה נעדרת הן בתקופת הטיפולים והן בתקופת 150 הימים.
ב. מבחינה לשונית, הפירוש שניתן על ידי העובדת והפירוש שניתן על ידי המדינה לתיבה "לפי המאוחר" שבסעיף הם אפשריים. יתר על כן, לטענת השדולה אפשרי פירוש שלישי שלפיו התיבה "לפי המאוחר" מתייחסת לכל התקופות שפורטו קודם אליה. מכל מקום, כך לטענתה, לשם הכרעה בהליך זה אין כל משמעות להכרעה בשאלה אם יש להעדיף את פירוש העובדת או את פירוש המדינה, שהרי גם אם תתקבל עמדת האחרונה, שלפיה את התיבה "לפי המאוחר" יש לייחס לסוגי הטיפול – טיפולי הפוריות או טיפולי ההפריה החוץ-גופית – אין בכך כדי לאיין את ההגנה הנתונה לעובדת במסגרת "תקופת הטיפולים".