פסקי דין

עע (ארצי) 4333-11-19 מדינת ישראל – נטלי גוטמן - חלק 4

29 מרץ 2020
הדפסה

8. כפי שניתן לראות, סעיף 9(ה) לחוק כולל (עוד קודם לתיקון 45) שני סוגי הליכים טיפוליים: הפריה חוץ גופית (ביחס ל"עובדת" בלבד) וטיפולי פוריות (ביחס ל"עובד או עובדת") (כל אחד מסוגי טיפול אלה יכונה להלן – הליך טיפולי). עוד ניתן להבחין כי לאחר תיקון 45 כולל הסעיף התייחסות לשני מצבים: מצב שבו העובד או העובדת נעדרים מעבודתם בשל הליך טיפולי (סעיף 9(ה)(1) לחוק), ומצב שבו העובד או העובדת אינם נעדרים מעבודתם בשל הליך טיפולי (סעיף 9(ה)(3)).

למען הנוחות נעשה מעתה שימוש בקיצורים הבאים ביחס להוראות אלו, כדלקמן:

א. סעיף 9(ה)(3) לחוק יכונה גם – הסעיף;

ב. עובד או העובדת הנעדרים מעבודתם בשל הליך טיפולי ועניינם מוסדר בסעיפים 9(ה)(1) ו-(2) יכונו, לפי העניין – עובדת נעדרת, עובד נעדר וכיו"ב;

ג. עובד או עובדת שאינם נעדרים מעבודתם בשל הליך טיפולי ועניינם מוסדר בסעיף 9(ה)(3) יכונו, לפי העניין – עובדת שאינה נעדרת, עובד שאינו נעדר וכיו"ב.

9. על פי הוראות סעיף 9(ה) לחוק, מעסיק המבקש לפטר עובדת נעדרת או עובדת שאינה נעדרת, נדרש לקבל היתר לפיטורים מהממונה. בפסיקה נקבע לעניין זה כך[16]:

"בקשת ההיתר לפיטורים היא בעלת ערך עצמאי. היא מהווה בקרה מינהלית-שלטונית על חוקיות הפיטורים, ובכך מקדמת ומונעת פגיעה בערך השוויון המגדרי במיוחד בנקודת זמן זו בו פגיעותו מוגברת. תוצאתה המעשית היא שלילת סמכותו של המעסיק לפטר את העובדת והעברתה לממונה שלו שיקול דעת אם להתיר את הפיטורים במקרה הקונקרטי... הממונה אינו בוחן רק את הקשר בין עילת הפיטורים להריון, ללידה או להורות ולהיעדרות בגינם, אלא הוא מעניק משקל גם לתכלית איסור הפיטורים על רקע ייחודיותן של תקופות אלה במעגל התעסוקה של העובדת. מכאן שתפקידו של הממונה הוא לשמש מעין גורם אובייקטיבי בהכרעת השאלה אם יש להתיר את הפיטורים בעת שבה הם מתבקשים." (הדגשה הוספה – א.א.)

ובהמשך[17] –

--- סוף עמוד 8 ---

"יש בהקפדה על הפרוצדורה של בקשת ההיתר לפיטורים ובהקפדה על הוגנות הליך קבלת ההחלטה של הממונה כדי לשפר את הסיכויים שההחלטה שתתקבל בעניינה של העובדת תהיה צודקת. יתרה מכך ייתכן שההליך עצמו אף ימנע מהאישה לפתח תחושה שהפיטורים נעשו ממניעים לא צודקים או שרירותיים, או על בסיס הפליה מטעמי הריון או הורות."

10. עוד יוזכר כי לצד ההגנה על מקום עבודתה של העובדת, מכיר חוק עבודת נשים גם בפררוגטיבה הניהולית של המעסיק כערך לגיטימי ובר הגנה. וכך נפסק לעניין זה[18]:

עמוד הקודם1234
5...30עמוד הבא