68. עוד טען המבקש כי יש לפרש את כתב ההתחייבות באופן שונה, וכי הוא נועד להבהיר אילו פרויקטים ייוותרו בבעלותם האישית של האחים חג'ג'. המבקש הבהיר כי במועד בו נחתם כתב ההתחייבות והשליטה בחברה נרכשה על ידי האחים חג'ג', היו לאחים חג'ג' רק פרויקטים בנדל"ן בישראל. אינני מקבלת את הטענה שכן היא אינה עולה בקנה אחד עם לשונו של כתב ההתחייבות המתייחס מפורשות לפעילות נדל"ן עתידית בישראל. כך, נוסחו של כתב ההתחייבות מתייחס להתחייבות של קבוצת חג'ג' בעתיד, ועל פיו היא "לא תרכוש ו/או תיזום ו/או תפתח ו/או תשווק ו/או תארגן" בעתיד פעילויות בישראל שלא באמצעות החברה.
69. בסיכומי התשובה מטעמו הוסיף המבקש וטען כי ראיות אחרות מעידות על האופן בו ראו המשיבים את ההתחייבות בכתב ההתחייבות בזמן אמת. הוא הפנה לראיון עם יצחק בשנת 2011; לסעיף האסטרטגיה של החברה; להתחייבות בתשקיף 2011 שהייתה קצובה בזמן; ולדוחות הציבוריים של החברה – מהם עולה לשיטתו כי הזכות לבצע פעילות נדל"ן בחו"ל שייכת לחברה. מנגד טענו המשיבים כי המסקנה שהחברה פועלת בישראל "עולה, צועק, בכל מסמך רשמי, פומבי שהחברה הזאת הנפיקה" (עמ' 25 לחקירתו הנגדית של יצחק, ש' 23-24).
אני סבורה כי המסקנה אודות משמעותו ונפקותו של כתב ההתחייבות והשלכתו על זכויותיהם של האחים חג'ג' ושל החברה, עומדת בעינה גם בהינתן הטענות הללו של שני הצדדים. כפי שהובהר, אף אם פעילות הנדל"ן בחו"ל הייתה יכולה, אלמלא כתב ההתחייבות, להיות חלק מתחום העיסוק "של החברה" לצרכי סעיף 254(3) בחוק החברות (ואני סבורה כאמור כי אלה הם אכן פני הדברים ככל שמדובר באחים חג'ג'), הרי שמכתב ההתחייבות עולה מפורשות שהחברה לא ביקשה לנכס לעצמה הזדמנויות אלה, ושלכן הניצול הפרטי שלהן על ידי האחים חג'ג' אינו מהווה הפרת חובת האמון שלהם כלפי החברה.
70. כאשר קיימים הסדרי תיחום פעילות בין החברה לבין נושאי המשרה שנערכו כדין, יש לתת לאמור בהם משקל מכריע ביחס להגדרת תחום הפעילות "של החברה". תחומי עיסוק שהחברה מוותרת על הפעילות בהם במסגרת הסדרים כאלה, אינם נחשבים עוד ל"שלה", בקשר לניצול הזדמנויות עסקיות על ידי נושאי המשרה בה. עוד יצוין בהקשר זה כי לטענת המבקש הראיות שעליהן הוא נסמך הן ראיות מאוחרות לכתב ההתחייבות. אלא שהחברה המשיכה ודיווחה על כתב ההתחייבות במסגרת הדוחות התקופתיים שלה, כך שהיא המשיכה לראות עצמה כמחויבת להסכמות המפורטות בו.