חוות הדעת מטעם המשיבות
100 . המשיבות התבססו על חוות הדעת של האקטואר אלון תמיר מיום 11.11.2020. מר תמיר ציין כי לדעתו המקצועית, הטענה המועלית בחוות דעת לוי אינה נכונה, הן לאור עקרונות היסוד בתמחור תעריפי דמי הביטוח שנעשה לפני ההתקשרות בפוליסה על בסיס היסטוריית עלות התביעות ותחזיות לעתיד ולא "תוך כדי תנועה" במשך חיי הפוליסה, והן מאחר שלדעתו הטענה
--- סוף עמוד 31 ---
שמשבר הקורונה גרם בהכרח לירידה בסיכון היא טענה פשטנית שלא ניתן לקבל (עמ' 3 לחוות הדעת).
101. לפי מר תמיר, משבר הקורונה גרם גם לגידול בסיכונים שונים שיש לקחת בחשבון, כאשר ייתכן מאוד שבסיכומו של דבר, בראיה רחבה, הסיכון לא בהכרח פחת ואולי אף עלה, וייתכן שחברות הביטוח דווקא יינזקו מאירוע הקורונה, ולא ירוויחו כפי שטען ד"ר לוי בחוות דעתו. מכל מקום, תעריפי הביטוח נקבעים על פי תחשיבים אקטואריים במועד רכישת הפוליסה ואינם מתעדכנים מדי יום ביומו.
102. מר תמיר פירט בהרחבה אודות תהליך תמחור ענף בתי עסק בחברת ביטוח (פרק 1 לחוות דעתו): "כאשר חברת הביטוח מתמחרת את תעריף הפרמיה אותה תגבה ממבוטחים בענף ביטוחי כמו ענף בתי עסק, היא מבצעת תהליך ארוך ומורכב כחלק מתהליך התמחור... הפרמיה צריכה לכסות את כל התשלומים וההוצאות הצפויות המורכבות מתביעות, הוצאות של חברות הביטוח, תשלום לעמלות סוכנים, פרסום וכו'. מנגד, נלקחים בחשבון רווחי השקעות צפויים ומרווח בגין רווחים... ההנחה בתהליך קביעת התעריף היא שהקצאת הסיכונים נחתכת בעת ההתקשרות בפוליסה. כך- אם חברת הביטוח תמחרה את הפרמיה בחסר היא תישא בהפסד הנובע מכך. אם לעומת זאת התמחור היה גבוה רווחיה עשויים לעלות על התחזיות. כאשר בוחנים דרישה להפחתת תעריף רטרואקטיבית בעת ירידת סיכון, יש לבחון אפוא גם את המצב ההפוך- כלומר האם חברת הביטוח מעלה את התעריף רטרואקטיבית בעת גידול בסיכון...".
103 . לפי מר תמיר, בעת קביעת התעריף חברת הביטוח לוקחת בחשבון קרות אירועים בלתי צפויים שיוכלו להגדיל את הסיכון וכאלה שיוכלו להקטינו. אין מדובר ביחס סימטרי- רוב האירועים נוטים להגדלת העלות ולא להפחתה. מקובל שתמחור תעריפי פוליסה לעסקים הוא לתקופת כיסוי של שנה. "מדידת הסיכונים בפריזמה צרה של חודש או חודשים ספציפיים במהלך השנה אינה נכונה, שכן הסיכון לא בהכרח מתחלק באופן שווה על פני השנה וישנם חודשים שבהם הסיכון גדל". דוגמאות לכך הם הגשמים העזים בחודשי החורף, שגרמו לאירועי הצפה ונזקים לרכוש בתי עסק. בנוסף, בהתייחס למשבר הקורונה, בחלק מבתי העסק, לאחר שחזרו לשגרה, היקף הפעילות גדל כדי פיצוי על אובדן ההכנסות בתקופה בה הפעילות פחתה. זהו כשל מהותי בחוות דעת לוי המנסה לבודד פרק זמן קצר ועל בסיסו להגיע למסקנות ביחס להפחתה של הסיכון שמקובל כאמור למדוד על פני שנה שלמה (סעיפים 1.8-1.9 לחוות דעת תמיר).