"]החוק[ ייחודי בקטע הזה שהוא לראשונה מאמץ לישראל הסתמכות על שיטת משפט זרה כדי להקל על חברות ]...[ הרעיון הוא להקל על החברות מצד אחד ולהקטין כמעט לאפס את העלות שיש להן כדי לבוא ולהירשם במקביל גם בבורסה בישראל. מצד שני הוא מעניק הגנה למשקיעים בישראל בכך שמצד אחד החברות מסתמכות על אותם מסמכים שהן פרסמו בארצות- הברית ומצד שני המשקיעים - אם מאיזושהי סיבה תתגלה תקלה הן במסחר והן במסמכים שפרסמה החברה - תעמוד למשקיעים היכולת לתבוע את החברה בישראל, אמנם לפי הדין הזר, אבל בבית-המשפט בישראל."
כל אלה, יפים לענייננו, ושילובם מביא לכלל מסקנה כי ראוי ונכון להחיל את כללי האחריות הזרים ביחס להפרה של כללי הדיווח הזרים של כל החברות הדואליות, בין אם מדובר בחברות שהתאגדו בישראל ובין אם בכאלה שהתאגדו בחו"ל. זאת כדי לייצר הסדר אחיד שאינו תלוי בנסיבות הקונקרטיות והמשתנות של כל חברה וחברה ]ראו גם עניין רבקה טכנולוגיות, פס' -31 25[.
58. מאחר שהסדר הרישום הכפול נועד להקל עם חברות דואליות, ובהינתן העובדה כי ביחס לכל חברה דואלית חלים כללי הדיווח הזרים מכוח הסדר הרישום הכפול, הרי שאין הצדקה להחיל ביחס לאף אחת מהחברות הדואליות כללי אחריות השייכים לדין אחר, הוא הדין הישראלי.
הבחנה ביחס לכללי האחריות החלים על חברות דואליות על בסיס מקום התאגדותן, עשויה למנוע מיזמים ואנשי עסקים ישראלים להירשם למסחר כפול בישראל )אם החברה שבבעלותם נסחרת כבר בבורסה זרה(; או למנוע מהם להתאגד בישראל מלכתחילה, ובכך לפגוע בתכלית לשמה נחקק הסדר הרישום הכפול. מעבר לכל אלה, מקום ההתאגדות הראשוני של החברה הוא עניין פורמלי גרידא, ואינו משקף בהכרח את מכלול הנושאים הכרוכים ב״זהותה" )למשל - המקום בו נמצאים משרדיה, האם נושאי המשרה בה הם ישראלים, האם פעילות הייצור שלה מתרחשת בישראל, האם לקוחותיה או בעלי המניות שלה הם ישראלים ועוד(.
59. סיכומה של נקודה זו: במסגרת הסדר הרישום הכפול ביקש המחוקק לעודד חברות להירשם למסחר בישראל באמצעות מתן תמריצים בדמות הכרה בדיווחיהן בהתאם לכללי הדיווח לפי הדין הזר כדיווחים לעניין הדין הישראלי. בד-בבד פעל המחוקק לאיזונו של הסדר זה,
המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
באמצעות החלתו על קומץ של בורסות זרות שהוא ראה את הדין החל בהן על מכלול האמור בו, ככזה המבטיח די הצורך את ההגנה של ציבור המשקיעים.
ההגנה העומדת לציבור המשקיעים נגזרת משילובם של כללי הדיווח וכללי האחריות. אנו סבורים כי הכפפתן של חברות דואליות גם לכללים הישראליים תכביד על החברות הללו ועל נושאי המשרה בהן. הכבדה כזו עלולה לפגוע בתכלית הסדר הרישום הכפול, תוך יצירת תמריץ שלילי עבור חברות להירשם למסחר גם בבורסה בישראל במקביל למסחר בבורסה זרה.
נוכח האמור, ובשים לב לקשיים הטמונים בהחלה סלקטיבית של כללי האחריות על בסיס מקום התאגדות החברה, אנו סבורים כי יש להחיל באופן גורף את כללי האחריות הזרים - ביחס להפרות של כללי הדיווח הזרים - על כל החברות הדואליות.
מהי התוצאה של החלת הדין הזר בנסיבות המקרה דנן?
60. כפי שהובהר לעיל, המבקשים טוענים כי קבלת עמדתם ביחס לדין החל בנסיבות המקרה, משמעה ביטול החלטת האישור וסילוקה על הסף של בקשת האישור. אנו סבורים כי אין לקבל גישה זו.
לפני שנעמוד על יישום הדין האמריקאי והשלכותיו על החלטת האישור, נעמוד בקצרה על המסגרת הדיונית לקיומו של דיון חוזר, והיקף ההתערבות במסגרתו בממצאי העובדה שנקבעו בהחלטת האישור.
דיון חוזר - המסגרת הדיונית
61. אמות המידה והקווים המנחים לדיון בהיקף ההתערבות של בית-המשפט בהחלטה נושא הבקשה לדיון חוזר, הותוו בהחלטה בת"א 68338-10-18 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' ע.א.ד.א. ליעד אחזקות )2006( בע"מ )1.12.2019( )להלן - "עניין בזק"; יובהר כי שניים מחברי המותב דנן היו חלק מהמותב באותה החלטה(. באותו עניין נדרש המותב לשאלת האופן שבו עליו להתייחס לבקשה לדיון חוזר, ומהו סוג הטענות שיצדיק התערבות בהחלטה נושא הבקשה.
בפסק-הדין באותו עניין, נדרש בית-המשפט למאפייניו של מוסד הדיון החוזר ולמטרת המחוקק ביצירתו. בפרט הודגשה העובדה שהחלטה המאשרת את הגשת התביעה הייצוגית היא החלטה מקדמית מטבעה. משכך, השאלות הנדונות בהחלטה כזו מוכרעות רק לכאורה, וזאת ברף הוכחה נמוך יותר מן הרף הראייתי ה"רגיל" בהליך אזרחי. בהחלטה לאישור בקשה לתביעה