פסקי דין

ת"א 16214-09-21 סרגון נטוורקס בע"מ ואח' נ' חזן

27 ינואר 2022
הדפסה

ת"א 16214-09-21 סרגון נטוורקס בע"מ ואח' נ' חזן
לפני כב' השופט חאלד כבוב, סגן נשיא
כב' השופטת רות רונן
כב' השופטת תמר אברהמי
המבקשים 1. סרגון נטוורקס בע"מ
2. עירא פלטי
3. זהר זיסאפל
4. יוסף עצמון
5. יעל לנגר
6. יאיר אורגלר
7. אבי פתיר
ע"י ב"כ עו"ד הלל איש-שלום ו/או עופר לריש ו/או נתי אגמון
ו/או לידר קופרשמידט
ממשרד שבלת ושות', עורכי דין
רח' ברקוביץ' 4 )מגדל המוזיאון(, תל-אביב 6423806
טל': 03-7778333; פקס: 03-7778444
נגד
המשיב יהושע חזן
ע"י ב"כ עו"ד יורי נחושתן ו/או עדי יוגב ואח'
ממשרד גרוס ושות' עורכי דין
מרכז עזריאלי 1, הבנין העגול, קומה 37, תל-אביב 6701101
טל': 03-6074580; פקס: 03-6074590

פסק דין
1. בקשה לדיון חוזר על החלטת בית-המשפט )השופט מ' אלטוביה( מיום 27.5.2021 בגדרי ת"צ 7363-01-15 )להלן - "ההחלטה" או "החלטת האישור"(. במסגרת ההחלטה קיבל בית-המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית )להלן - "בקשת האישור"( שהוגשה על-ידי מי שהוא המשיב בהליך הנוכחי - מר יהושע חזן )להלן - "המשיב"( כנגד חברת סרגון נטוורקס בע"מ )להלן - "סרגון" או "החברה"( וכנגד נושאי המשרה בה )שיכונו להלן יחד - "המבקשים"(.
סרגון היא חברה שהתאגדה בישראל, אשר מניותיה נסחרו בתקופה הרלבנטית הן בבורסת הנאסד"ק בניו יורק )החל משנת 2000( והן בבורסה לניירות ערך בתל-אביב )בין השנים -2017 2004(. לכן חל עליה ההסדר החוקי הנוגע לחברות דואליות )"הסדר הרישום הכפול"(. עניינה של בקשת האישור בטענת המשיב להטעיית משקיעיה של סרגון בפרסום וולונטרי של החברה לציבור מיום 28.7.2014. פרסום זה כלל תחזית פיננסית והוא נערך, בדומה ליתר דיווחי החברה, בהתאם להוראות הדין האמריקאי. 

2. בקצירת האומר יובהר כי החלטת האישור עוסקת בשני מישורים שונים: המישור המשפטי - הנוגע לשאלת כללי האחריות שחלים על חברות דואליות; והמישור העובדתי - העוסק בגיבוש הממצאים העובדתיים לגבי פעולתם של החברה ונושאי המשרה בה, ויישום כללי האחריות על עובדות אלה.
במישור המשפטי - קבעה החלטת האישור כי כללי האחריות החלים על התנהלותם של המבקשים הם כללי האחריות בדין הישראלי. קביעה זו התבססה על היעדרה של הוראה בחוק ניירות-ערך, התשכ"ח-1968 )להלן - "חוק ניירות-ערך"( ממנה ניתן ללמוד על כוונת המחוקק לשלול את תחולת הדין המקומי ביחס לחברות הדואליות; וכן על ההנחה לפיה לא ייתכן כי הדין האמריקאי הוא מקל ביחס לדין הישראלי בשאלת האחריות, וזאת לאור הוראות סעיף 35יח' לחוק ניירות-ערך שעניינו בהבטחת ההגנה על ציבור המשקיעים.
במישור העובדתי - נקבעו בהחלטת האישור ממצאים לכאוריים לפיהם החברה ומנהליה היו מודעים, או למצער יכלו לצפות כי קיים סיכוי סביר לסטייה מהתחזית, וזאת כתוצאה ממספר עניינים )עסקאות בהודו בעלות שיעור רווח גולמי נמוך; אי-השלמת עסקאות בארצות-הברית בעלות שיעור רווח גולמי גבוה; ועוד(. בהחלטת האישור נמתחה בהקשר זה ביקורת חמורה על התנהלותה הדיונית של החברה. בכלל זה צוין כי החברה לא צירפה לכתבי הטענות תצהירים מטעם גורמים שנכחו בזמן אמת באירועים הרלבנטיים וכי היא לא זימנה אותם לעדות. בית- המשפט אף קבע בהחלטה כי גרסאות העדים מטעם החברה אינן מהימנות, בעוד שגרסת העד המומחה מטעם המבקש )פרופ' ירון זליכה( נמצאה אמינה, עקבית ומקיפה. לכן ולאור כל אלה, אישר בית-המשפט במסגרת החלטתו את בקשת האישור כמבוקש בה.
3. בבקשה הנוכחית עתרו המבקשים כי בית-המשפט יקיים דיון חוזר בהחלטה, וכי הוא ידחה את בקשת האישור שהוגשה כנגדם.
המבקשים מעלים בבקשה הנוכחית טענות נגד שני חלקי ההחלטה. לכן, לצורך דיון בבקשה, על בית-המשפט להידרש הן להכרעה במישור המשפטי בדבר הדין המהותי שחל על הפרת של כללי הדיווח; והן לממצאים העובדתיים וליישומם על הוראות הדין האמור, תוך בירור השאלה האם לפי הדין הזה ניתן לקבוע ולו לכאורה כי הוראותיו הופרו. משכך, גם אם ייקבע - בניגוד לקביעה בהחלטת האישור - כי הדין החל הינו הדין האמריקאי, יהיה מקום להוסיף ולברר האם יש לאשר את הבקשה בהתאם לדין זה ולעובדות כפי שהן נקבעו בהחלטת האישור.
יובהר כבר עתה כי אחד ההבדלים בין הדין האמריקאי לבין הדין הישראלי במישור כללי האחריות בקשר לדיווח מטעה, נוגע ל"יסוד הנפשי" הנדרש לצורך הטלת אחריות )שלגביו - כפי 

1
2...22עמוד הבא