החדשים שהחברה והאורגנים שלה עשויים להיות חשופים אליהם מכוח כללי האחריות בדין הישראלי, אלא היא נובעת גם מעצם הצורך לדעת ולהבין את מערכת הדינים הישראלית בכל הנוגע לאחריות בנושא דיווחים, תוך קבלת ייעוץ משפטי לצורך כך. סיכונים ועלויות נוספים כאלה עשויים, באופן טבעי, להשפיע בצורה משמעותית על האינטרס של חברות השוקלות את האפשרות להיסחר בישראל במקביל למסחר בבורסה זרה בחו"ל".
56. משכך, ולאור הנחת המוצא לפיה כללי האחריות הישראליים מחמירים יותר בהיבט זה ביחס לכללי האחריות האמריקאים, יש לבחון את שאלת הפרשנות של הסדר הרישום הכפול. זאת, כאשר לא קיימת היום כאמור הוראת חוק מפורשת המסדירה את שאלת הדין החל על חברות דואליות לעניין כללי האחריות החלים עליהן ביחס להפרות של כללי הדיווח. שאלה זו נדונה כאמור בהרחבה בהחלטות בעניין טאואר ובעניין דמתי, והדברים שנקבעו שם נכונים לטעמנו גם ביחס לחברה דנן.
בהתאם למהלך הפרשני שננקט בשתי ההחלטות הללו, נקודת המוצא לבחינת הסדר הרישום הכפול היא לשון החוק, בדומה לפרשנותה של כל הוראת חוק; ולצדה - התכליות העומדות בבסיס הוראת החוק, כאשר על השופט-פרשן לאזן בין תכליות אלה ]ראו בג"ץ 7803/06 אבו ערפה נ' שר הפנים, פסקאות 32-29 לפסק דינו של השופט פוגלמן )13.9.2017(; דנ"א 5783/14 צמח ני אל על, פסקה 52 )12.9.2017(; אהרן ברק פרשנות במשפט - פרשנות החקיקה, 81-80 )1993([.
כך, בהחלטות בעניין טאואר ובעניין דמתי נבחנו הן לשון ההוראות השונות בחוק ניירות-ערך והן תכליות ההסדר הכפול. היות שבעניין טאואר הועלתה טענה יחידה לקיומם של פרטים מטעים בדיווחים שוטפים, נקבע כי מלשון סעיף 35לא)ב( ניתן ללמוד כי המחוקק ביקש להחריג את תחולתו של סעיף 38ג לחוק ביחס להוראות הקיימות בפרק ה'3 בהקשר של חובות הדיווח השוטף של חברות דואליות ]עניין טאואר, פס' 59[. עוד נקבע שם, בבחינת למעלה מן הצורך, כי פרשנות תכליתית של החוק מביאה לכדי מסקנה זהה. מנגד, בעניין דמתי הועלתה טענה גם לקיומם של פרטים מטעים בתשקיף. בהחלטה נקבע כי לשון הוראות חוק ניירות-ערך כמו גם ההיסטוריה החקיקתית, אינם מספקים מענה פרשני ברור; אולם כי פרשנות תכליתית של הסדר הרישום הכפול מביאה למסקנה לפיה יש להחיל את כללי האחריות הזרים ביחס להפרת כללי הדיווח מצד חברות דואליות ]עניין דמתי, פס' 76-75[.
בהמשך, בעניין רבקה טכנולוגיות נקבע כי הסדר הרישום הכפול כולו, הן ביחס לכללי הדיווח והן ביחס לכללי האחריות, צריך לחול על כל החברות הדואליות, יהיו מאפייניהן אשר יהיו; וכי כללי בררת הדין הישראליים קובעים שהדין הזר הוא שיחול חברות ישראליות שנסחרו בישראל והפכו בהמשך לחברות דואליות.
57. מן האמור עולה, כי חרף השוני הקיים בין נסיבות המקרים שתוארו לעיל, הן לעניין מקום התאגדותן של החברות והן לעניין עילות התביעה מכוחן הוגשו בקשות האישור, פרשנות הוראות הסדר הרישום הכפול הביאה בכולם למסקנה כי כללי האחריות החלים ביחס להפרה של כללי הדיווח הזרים מצד חברה דואלית, הם כללי האחריות של הדין הזר.
תוצאה זו הגיונה בצדה. לשם הגשמת התכלית העיקרית של הסדר הרישום הכפול - עידוד חברות להירשם למסחר בישראל, נקט המחוקק בגישה מקלה שנועדה להעניק לחברות תמריץ לפיו חובות הדיווח בבורסה בישראל יתבססו על חובות הדיווח השוטף בבורסה הזרה ]עניין טאואר, פס' 67; עניין דמתי, פס' 62-61[. תכלית זו, וכן אופן הגשמתה, אמנם אוזנו באמצעות תכליתו הנוספת של הסדר הרישום הכפול )הבטחת ההגנה על ציבור המשקיעים(, אולם בבסיסו של ההסדר כאמור, ואף כרקע לעיצובו, ניצב הרצון לעודד חברות ישראליות להירשם למסחר
Alon Klement, The Unexpected Effects of Israeli Courts' Approach, 23(1) [ בישראל .]THEORETICAL INQUIRIES IN LAW 37, 45 (2022)
כך, במסגרת הדיונים בוועדת המשנה לשוק ההון, התייחס מי שהיה אז מנכ"ל הבורסה לניירות- ערך, מר שאול ברונפלד, לסוגיה האמורה ]פרוטוקול ועדת המשנה של ועדת הכספים לנושא שוק ההון, 6-5 )4.7.2000([:
"אני חייב להודות שלפני כמה חודשים הלכתי לגיל שוויד מצ'ק פוינט לדבר אתו והוא אמר לי במפורש שאין טעם שנדבר לפני שהחוק והתקנות יבטיחו שלא נידרש לשום דבר מעבר למה שבארצות-הברית. הוא אמר מעבר לזה, שזה תנאי הכרחי ואחר- כך אצטרך לשכנע אותו שהרישום הכפול לא יפגע במחיר המניה ובשווי המניה. אמרתי לו שזה מקובל מאוד עלי, נעשה את התיקון לחוק".
מסקנה דומה עולה גם מהדברים שנאמרו על-ידי יו"ר רשות ניירות-ערך בזמנו, עו"ד מירי כץ, במסגרת אותו הדיון ]שם, בעמ' 4[: