בעניין Hochfelder הותיר בית-המשפט ב"צריך עיון" את השאלה האם די ביסוד נפשי מסוג פזיזות )Recklessness( על מנת לענות על דרישת Scienter"-n״. יחד עם זאת, העמדה הרווחת כיום בבתי-המשפט בארצות-הברית היא כי יסוד נפשי של פזיזות אכן עונה על הדרישה כאמור
Dain C. Donelson & Robert A. Prentice, Scienter Pleading and Rule 10b-5: [ Empirical Analysis andBehavioral Implications, 66 CASE W. RES. L. REV. 441, 446¬
]447 (2012)
ראוי לציין כי פרשנות המונח "פזיזות" נדונה במספר פסקי-דין של בתי-המשפט המחוזיים, לעניין החריג הקבוע בסעיף 263)2( לחוק החברות, התשנ"ט-1999. בהקשר זה נקבע כי מדובר ביסוד נפשי סובייקטיבי הטומן בחובו מודעות או חוסר אכפתיות ואדישות ביחס להפרת חובת הזהירות ]תנ"ג 35114-03-12 יהודה אשש נ' יוסף עטיה, פס' 70 )24.6.2015(; תנ"ג -10466-09 12 אוסטרובסקי נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ, פס' 50 )9.8.2015(; ת"א 47302-05-16 בטר פלייס ישראל )ח.ת.( 2009 בע"מ )בפירוק( נ' שי אגסי, פס' 79 )12.9.2018([. חרף העובדה כי מדובר בסעיפי חוק שונים ]האחד בחוק ניירות-ערך והשני בחוק החברות[, אנו סבורים כי פרשנות זו של המונח "פזיזות" יפה ונכונה גם לענייננו.
מן האמור לעיל עולה כי ההסדר הקבוע בדין האמריקאי מציב בפני התובעים משוכה גבוהה יותר בדמות דרישת סף של הוכחת יסוד נפשי סובייקטיבי מסוג מודעות או פזיזות של הנתבעים. ההסדר הקבוע בדין הישראלי מקל במובן זה עם התובעים )ומחמיר לכן עם הנתבעים(, כאשר הסטנדרט המוחל מכוחו הוא של אחריות מוגברת )בכפוף למספר סייגים שבהחלטת האישור נקבע כי אינם מתקיימים(, ובלא שקיים צורך בהוכחת יסוד נפשי סובייקטיבי של הנתבעים.
55. ברי אם כן, כי ההכבדה הכרוכה בהיבט זה של הטלת כללי האחריות הישראליים על חברות דואליות - היינו, חשיפת החברה ונושאי המשרה שלה לחבות פוטנציאלית שאינה כרוכה בקיומו של יסוד נפשי סובייקטיבי מצדם, עלולה לפגוע במערך התמריצים הכולל של חברות להירשם למסחר בישראל. לפיכך, הטלת כללי האחריות כאמור עשויה לסכן את תכליתו העיקרית של הסדר הרישום הכפול. כך נקבע בהקשר זה בעניין דמתי ]פס' 62[:
"אין ספק כי קביעה לפיה מכוח כלל ברירת הדין, כללי האחריות החלים על חברה דואלית הם כללי האחריות הישראלים, עשויה לחשוף את החברה לסיכונים נוספים שהיא אינה חשופה אליהם מכוח כפיפותה למערכת הדינים הזרה. במובן זה החלת כללי האחריות הישראליים תגדיל את ה'חיכוך' בין החברות הדואליות לבין הדין הישראלי. החשיפה הזו נובעת לא רק מהסיכונים