בשטח אין זכר לעצים. המטע בגודל 512 דונם ניטע ב – 2006 ונעקר בסוף עונת 2013. בסמוך למטע, נמצא מאגר מי קולחים תעוז שסיפק מים להשקיית השטח שנעקר וכיום הוא מספק מים למטעים שונים באזור כולל גידול שקדים.
ד"ר אבידן ביקש מהאגרונום עתריה לעשות סקר קרקע במטע שכן למטע שנעקר, במטרה לבדוק את הסיבות שמטע זה חי ומניב בזמן שהמטע שבדיון שקיבל אותן המלצות מקצועיות מאותם מדריכים ומושקה באותם מי קולחים ממאגר תעוז, התמוטט. עד כתיבת חוות הדעת לא קיבל תשובה מאגודת הפלחה בדבר הבדיקות שנדרשו.
ב – 17.6.16 – ביקור בחלקת תעוז בהשתתפות השמאי אגרונום מר אבי זגול, האגרונום אייל שפירא, מר אבנר יונצה רכז מטעים של האזור מטעם אגודת הפלחה וגב' לילך שטרסלר מהנדסת איכות המים מחברת מקורות, במטרה לבדוק שוב את הסיבות שהביאו את אגודת הפלחה "מבואות ירושלים" לעקור את כל מטע השקדים בגלל תמותת עצים. מאחר ולא נמצאה אף הוכחה בשטח שנראית לעין, או הסיבות שהביאו את אגודת הפלחה לעקור את המטע, ביקש ד"ר אבידן מהשמאי מר אבי זגול לפנות לאגודת הפלחה לבצע סקר קרקע בחלקת המטע תעוז שנעקר, ולהעביר לאבידן את כל הפרטים על הטיפולים השונים במטע
--- סוף עמוד 65 ---
והסיבות לעקירתו. אבידן קיבל תשובה חיובית לבצע סקר קרקע בחלקת תעוז.
בנוסף, עקב השאלון ששלח לאגודת הפלחה בנושא הטפולים שקיבל המטע שנעקר כולל אסמכתאות (מסמך 1), קיבל תצהיר גילוי מסמכים חתום ע"י מר אבנר יונצה רכז מטעים באזור מטעם האגודה (מסמך 2).
253. ביצוע סקר קרקע בחלקת תעוז על שטח של 500 דונם ב – 12.1.17 (מסמך 3): את הסקר בחלקת המטע שנעקר ביצע בנוכחות האגרונום ושמאי אייל שפירא והאגרונום עתירה עמרי. בשטח נחפרו 16 בורות בעזרת מחפרון במקומות שונים (בגודל 2X2 מטר ובעומק מטר (תרשים 3). מבורות אלה, תיאר את חתך הקרקע מבחינת סוג ומבנה הקרקע (לפי מישוש ובדיקה חזותית) של השכבות השונות עד מטר עומק וצילומים של פרופיל הקרקע מהבורות. בנוסף, דגם קרקע משלושה עומקים (30, 60 ו – 90 ס"מ) לצורך בדיקות כימיות ופיזיקאליות במעבדת קרקע בחדרה.
תוצאות הסקר: במסמך 3 ניתן לראות את תוצאות הסקר וצילומי חתך הקרקע.
254. לפי בדיקת החתך של הקרקע ניתן היה להצביע שהקרקע בכל החלקה חרסיתית כבדה ובמספר מקומות מסוג גרומוסול (סוג של קרקע חרסיתית א.ס), דחוסה ואטומה לאורך כל הפרופיל עד 90 ס"מ, עם שכבות גיר בעיקר מעומק 30 ס"מ ובכמה אזורים של השטח יש נוכחות של שכבת נזאז חום (שכבה של קרקע חרסיתית א.ס), הגורמת בדרך כלל חלחול איטי של המים לעומק וכתוצאה מכך לפגיעה בהתפתחות תקינה של השורשים. ברוב השכבות של הבורות שבדק ד"ר אבידן, דחיסות הקרקע הייתה חזקה מאוד ובמצב זה קיים בדרך כלל חוסר אוורור של הקרקע הגורם לתמותת עצים מחוסר חמצן לשורשים. במספר מקומות בשטח, הקרקע הייתה בעלת רטיבות גבוהה ברמה של קיבול שדה (הדגשה במקור לפי אתר agriteach.org.il מונח המגדיר את כמות המים שנשארת אחוזה בין חלקיקי הקרקע לאחר חלחול "מי הכובד" א.ס). למרות שלא הייתה השקיה בעונה זו ושהסקר נערך מספר שבועות אחרי הגשמים. מצב הרטיבות הגבוהה של הקרקע נבעה כנראה מחלחול לקוי של המים בקרקע הכבדה של החלקה בעיקר מהגשמים ובאזורים החשופים לעודפי מים כמו סמוך לואדיון או מול ראש מערכת ההשקיה.