א. השקיה: לפי מר יונצה (תשובה 26 בתצהיר) "משטר ההשקיה היה בהתאם להמלצות המדריכים בכל העונה. בדרך כלל פעמים בשבוע וכ – 250 מ"ק לדונם". זה נכון שהמלצות במקרה זה ניתנו ע"י מדריכים של משרד החקלאות בעלי ניסיון רב במטעים אך מאחר וקרקע של חלקת תעוז הינה בעיתית מבחינת המבנה שלה, אגודת הפלחה הייתה צריכה לעקוב על משטר ההשקיה בשלבי גידול שונים ובעונות השונות במיוחד בעונת הגשמים למניעת עודפי מים. לפי האגודה מעקב עודפי מים "נעשה בעזרת מקדח ובמקרה של עודפי מים סמוך למאגר סגרנו מערכת ההשקיה" (תשובה מס' 37 בתצהיר), אבל האגודה לא מסרה אף נתון על תכולת רטיבות בקרקע במשך כל שנות הגידול של המדגמים שנדגמו בעזרת מקדח. בנוסף, לא ניתן לפתור בעיית עודפי מים ע"י סגירת מערכת ההשקיה. בדיקת רטיבות בעזרת מקדח בעיקר בקרקע של מטע תעוז שהיא כבדה מאוד עם תכולת גיר גבוהה אינה מספיקה ויעילה לגילוי עודפי מים בקרקע. בקרת ההשקיה וגילוי עודפי מים בקרקע במשך הגידול נעשים בעיקר בעזרת טנסיומטרים בשכבות שונות של הקרקע ומפוזרים במקומות שונים בחלקה. בחוות דעת של מר עתריה, לא הוצגה אף בקרת השקיה לאיתור עודפי מים בקרקע ולקביעת משטר השקיה מתאים לסוג הקרקע של החלקה.
ב. דישון ושטיפת קרקע תשובות (31 בתצהיר)
--- סוף עמוד 71 ---
לא נמסר לא בתצהיר של מר יונצה רכז המטעים ולא בחוות דעת של מר עתריה מה משטר הדישון בעונות שונות של הגידול ובקרת הדישון בחלקה שנעקרה. זה נכון שמשטר הדישון מומלץ בדרך כלל ע"י המדריכים אבל אין הוכחה לכך שהמלצות אלה בוצעו בחלקת תעוז. במטע שנעקר היה צריך להתאים את משטר הדישון לסוג הקרקע ולהתפתחות העצים, מאחר וקליטת יסודות ההזנה ע"י הצמחים מושפעת מסוג הקרקע במיוחד כאשר מדובר בהשקיה בקרקע כבדה ובמי קולחים שמספקים חלק מיסודות ההזנה ויש להתחשב בהם בקביעת משטר הדישון.
לפי מר יונצה, לא בוצעו במשך כל עונות הגידול בדיקות תקופתיות של מי השקיה עם או בלי דשן ובדיקת ריכוז יסודות ההזנה במי ההשקיה. בדיקות אלה אינן באחריות של מקורות כפי שטוען מר יונצה אלא באחריות אגודת הפלחה. מקורות היא אחראית רק על בדיקות תקופתיות של מי קולחין שיוצאים מהמאגר.
ג. טיפול בציוד ההשקיה ושטיפת קרקע (תשובות 32 ו – 34 בתצהיר). לפי מר יונצה רכז המטעים באזור, נעשו כל הטיפולים אשר נדרשו מטעם היצרן אך לא הציג אסמכתאות. ברצוני לציין שהיצרן של ציוד הטפטוף או ציוד השקיה נותן הוראות כלליות בכתב אבל בקרת מערכת הטפטוף תקופתית בחלקה והטיפול למניעת סתימות טפטפות בעזרת חומצות וכלורינציה חלה על המגדל או אגודת הפלחה, במיוחד כאשר משקים במי קולחים שמכילים בעיקר רמה גבוהה של סידן ומלחים אחרים. סתימת טפטפות עלולה לגרום לריכוז גבוה של מלחים כתוצאה מהפרעה באספקת המים ובהזנה, לכן, הדיווח כחוות דעת של האגרונום עתריה או מצד כל גורם אחר על ריכוזים גבוהים של נתרן ו – SAR (יחס נתרן לסידן ומגנזיום) נקבעו כנראה משטיפת מלחים לא מבוקרת.