271. כמומחה לקרקע שנים רבות וגם לפי הספרות והמחקרים, קובע ד"ר אבידן שבקרקעות בעיקר חרסיתיות כבדות, גיריות ובעלי ph גבוה מאוד (בסביבת 8.0 בחלקה שנעקרה) לא ניתן להחמיץ את הקרקע באף חומר ולכן בתנאים אלה המתכות הכבדות נשארות בלתי מסיסות ואינן זמינות לצמחים. יש לציין שלקרקעות כמו של חלקת תעוז יש בופר גבוה ולא ניתן להחמיץ אותן באף חומצה ובאף דשן.
272. בנוסף, הקרקע של המטע תעוז שנעקר סבלה (בגלל המבנה שלה), מעודף מים בזמן ההשקיה או אחר הגשמים ובתנאים אלה של חוסר אוורור אין קליטת מתכות כבדות וגם של יסודות הזנה אחרים ע"י הצמחים. לכן, זאת הסיבה
--- סוף עמוד 73 ---
העיקרית שממליצים בקרקעות אלה ריסוסים עלוותיים של יסודות קורט שזמינותם לצמחים דרך העלווה יעילה יותר מאשר דרך הקרקע.
273. בחוות דעת של מר עמרי עתריה שנתמכה ע"י פרופסור שוסיוב נטען
"כי תמותת העצים במטע שקדים נגרמה עקב ריכוזי אלומיניום גבוהים במי קולחים המסופקים ממאגר תעוז... ו"מתוך תוצאות הבדיקות מתברר כי הן הקרקע, הן השורשים והן עלוות הצמחים רווים באלומיניום" מסקנתו הייתה "שהריכוז הגבוה והחריג נמצא מקורו במים שסופקו למטע".
274. לגבי תוצאות בדיקות מי קולחים (מסמך 7): לפי תוצאות הבדיקות שנמסרו למומחה ע"י גב' לילך שטרסלר מהנדסת איכות המים מחברת מקורות מרחב המרכז, ריכוז האלומיניום על פי 20 בדיקות שבוצעו לקולחים ביציאה ממאגר תעוז הינו 48.95 מקג"ל והריכוז המקסימלי הנמדד היה 133 מקג"ל ביוני 2010 (תרשים 1). על פי התקנות מותר עד 5000 מקג"ל. בהתאם למידע זה שהתקבל מגב' שטרסלר, ערכי האלומיניום במים המסופקים נמוכים בשניים או שלושה סדרי גודל מהערך המותר להשקיה ללא מגבלות. בטבלה מס' 1 במסמך 7 ניתן לראות את הערכים הממוצעים, מינימום ומקסימום, של כל בדיקות המתכות הכבדות שבוצעו ביציאה של מאגר תעוז מ -2006 עד 2015 במעבדת נסין של מקורות. על פי מידע זה, הטענות בדבר ריכוז גבוה של מתכות כבדות במי קולחים ממאגר תעוז כפי שטוען פרופסור שוסיוב הופרכו ע"י הערכים המופיעים בטבלה 1. לגבי מליחות של מי קולחים, הגרפים 1 ו – 2 מראים שהמוליכות החשמלית של מי קולחים נעה במשך הרבה שנים בסביבות 2 דציסימנס/מטר, ריכוזי הכלוריד בין 250 ל – 300 מ"ג/ליטר והנתרן בסביבות 220 מ"ג/ליטר. ברמות אלה במי קולחים אין גרימת נזקים למטעים בתנאי בקרת השקיה ודישון תקופתית.