285. המסקנה של פרופ' שוסיוב כי "המטע מת מאיכות מים כלורידים, נתרן ויוני אלומיניום שמקורם במאגר תעוז אשר סיפק את המים למטע" אינה נכונה ומוטעית. האלומיניום על פי 20 בדיקות שבוצעו לקולחים ביציאה ממאגר תעוז היה 48.95 מקג"ל והריכוז המקסימלי היה 133 מקג"ל. לפיכך, ערכי האלומיניום במים המסופקים נמוכים בשניים או שלושה סדרי גודל מהערך המותר להשקיה ללא מגבלות. גם לגבי המליחות, המוליכות החשמלית של מי קולחים נעה במשך הרבה שנים בסביבות 2 דציסימנס/מטר, ריכוזי הכלוריד בין 250 ל – 300 מ"ג/ליטר והנתרן בסביבות 200 מ"ג/ליטר". ברמות אלה במי קולחים אין גרימת נזקים למטעים אם מתאימים משטר השקיה ודישון לטיב המים ומלווים אותו בבקרה נאותה. בנוסף, פרופ' שוסיוב התבסס רק על תוצאה של מדגם אחד של מים ממאגר תעוז.
286. לא הוצגו ע"י פרופ' שוסיוב את התחומים המותרים של כל היסודות ב – ICP. טבלה 4 שהוא הציג מתייחסת לערכים כלליים של מתכות כבדות אבל לא מציינת באופן ספציפי את התחומים המותרים של היסודות כמו אלומיניום בקרקע, בשורשים ובעלווה של עץ שקד.
287. הצילומים מהאוויר של המטע שהציג מר עתריה אינם ברורים ולא ניתן לראות את הנזק שנגרם לעצים במטע תעוז מעודף אלומיניום או ממליחות. הוא היה צריך להציג צילומים מקרוב לעצים שניזוקו שמראים את סימני עודף של אלומיניום או יסודות אחרים בעלים, ענפים וגזע של העצים כפי שאנחנו המדריכים נוהגים כאשר יש בעיות של עודף וחוסר יסודות בגידול.
--- סוף עמוד 78 ---
מסקנות:
288. אין ספק שתמותת העצים נבעה מסוג הקרקע הבעיתי ולא מריכוז אלומיניום במי קולחים שיוצאים ממאגר תעוז. מדריכי משרד החקלאות ושימור הקרקע מאשרים שהקרקע בתעוז אינה מתאימה לגידול מטעים כולל השקד מהסיבה שהיא בעיתית מבחינת מבנה (חרסיתית כבדה) וריכוז גבוה של גיר שמקשים על חלחול המים בקרקע וגורמים לחוסר אוורור, במיוחד בעונת הגשמים או כשמשקים ללא בקרה. לכן, זאת הסיבה העיקרית שאגודת הפלחה לא קיבלה אישור לנטיעת השקדים בחלקת תעוז מאף גורם ממשלתי. גם תוצאות הסקר שביצע ד"ר אבידן בחלקת תעוז ובדיקות מעבדה תומכות במסקנה זאת.
289. בקרקע חרסיתית כבדה, גירית ובעלת PH גבוה (בסביבות 8.0) של חלקת תעוז, רוב המתכות הכבדות כמו אלומיניום נספחות לחלקיקים של הקרקע ואינן זמינות לגידול המטעים כולל השקד וכתוצאה מכך אינן יכולות לגרום לתמותת העצים.