הסדר המקרקעין לא חודש מאז שלא בעטיים של המערערים. כך, חברי הפנה לבג"ץ 6358/08 אלקורד נ' לשכת הסדר מקרקעין [פורסם בנבו] (20.11.2008) שם דחה בית משפט זה על הסף את עתירתם של המערערים להורות ללשכת הסדר מקרקעין "ליתן טעם מדוע לא יחל בפעולות הסדר לשם קביעת הבעלות במתחם מקרקעין מסוים בשכונת שיח' ג'ראח' בירושלים". שיקולי המדינה לעכב משך שנים את הליכי הסדר המקרקעין – עִמה. מכל מקום, נתבשרנו כי לאחרונה החלו פעולות של הסדר בשכונת שייח' ג'ראח (ראו בג"ץ 2996/21 העמותה לרווחת שיך ג'ראח נ' פקיד הסדר מקרקעין ירושלים [פורסם בנבו] (30.6.2021)).
16. הנה כי כן, זה המצב שבו אנו עומדים.
מצד אחד, המערערים "אחרו את הרכבת" והם מנועים ומושתקים כיום מלטעון כנגד סיווגם כדיירים מוגנים, בשל פלוגתא פסוקה ומעשה בית דין שנוצרו בעניין זה. מנגד, למערערים ניתנה אופציית-חינם לשכלל את זכות השכירות שלהם לזכות בעלות, כך שאין לשלול את האפשרות שבהליכי הסדר זכותם תגבר על זכותם המקורית של הוועדים, שהמשיבה באה בנעליהם (ואיני מביע כל עמדה לגוף הדברים). כפי שציינה חברתי, שאלת "הבעלות הפוזיטיבית" עתידה להיות מוכרעת במסגרת הליכי הסדר עתידיים. וכפי שציין חברי, כאשר במקרקעין לא מוסדרים עסקינן, ניתן לסתור בהליכי הסדר על פי פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, את החזקה הלכאורית הנובע מהרישום, וכלשונו: "אין לכחד: יכול שבעתיד, במסגרת הליכי הסדר, יֵעשו ניסיונות לקרוא תיגר על רישום המשיבה בפנקס השטרות, במטרה לסתור את החזקה הקיימת מכוח רישום זה" (פסקה 25 לפסק דינו). לעניין זה איני רואה להבחין בין אסקאפי לבין המערערים האחרים, מאחר שאסקאפי שאב את זכותו מהשוכר המקורי.
--- סוף עמוד 103 ---
17. הנה כי כן, המערערים נתונים כיום במשטר של דיירות מוגנת, לאחר ש"נלכדו" בסיווג זה, גם אם שלא בטובתם, בהליכים שהתקיימו לאורך השנים. כפי שציינה חברתי בפסקה 84 לפסק דינה, כנגד הזכויות שניתנו להם על ידי ממשלת ירדן, המחזיקים נתנו תמורה בדמות ויתור על מעמדם כפליטים הזכאים לתמיכה מאונר"א. בהתאם למערכת החוזית שבין המחזיקים לממשלת ירדן, המחזיקים היו אמורים לשלם דמי שכירות סמליים של חצי דינר לשנה בלבד, ללא מנגנון הצמדה כלשהו. מכאן שניתן להבין את טענת המערערים כי החלת דיני הגנת הדייר AS-IS עליהם, פוגעת בזכויות שקיבלו בשעתו. לדידי, מצבם של המערערים שונה מזה של דיירים מוגנים רגילים, שאינם יכולים לשכלל את זכותם לכדי בעלות אלא בהסכמת בעל הבית (על פי רוב, כנגד תשלום של 40% מערך הנכס). ודוק: אין מדובר בדיירות מוגנת משודרגת, אלא בדיירות מוגנת הנמצאת בצל הליכי הסדר מקרקעין, כאשר לדייר המוגן טענת זכות הראויה להישמע. דייר מוגן שבאמתחתו טענת בעלות שאמורה להתברר בהליכי הסדר הוא מקרה חריג ונדיר (אף אחד מהצדדים לא הביא תקדים למקרה מעין זה).