55. ועוד, בענייננו הוסיף עו"ד אפיק שהנתבעות לא עידכנו אותו על קבלת הכספים. רוצה לומר – התובעת בעת הגשת התביעה לא ידעה על ההפרה.
מכל מקום, כאשר יש בהסכם מועד לא קבוע להתממשותו של תנאי, אז יש לקבוע שהמועד לקיום התנאי, הינו תוך "זמן סביר".
בעניין זה, ראו והשוו לסעיף 41 לחוק החוזים, תשל"ג – 1973 (להלן: "חוק החוזים") שכותרתו "מועד הקיום", הקובע -
--- סוף עמוד 15 ---
" חיוב שלא הוסכם על מועד קיומו, יש לקיים זמן סביר לאחר כריתת החוזה, במועד שעליו הודיע הנושה לחייב זמן סביר מראש".
56. בפסיקה נקבע כי מנגנון "הזמן הסביר" מהווה ברירת מחדל, או מנגנון השלמה במקרים בהם צדדים הסכימו על חיוב, אך לא ציינו מועד לקיומו (ע"א 3807/12 מרכז העיר אשדוד ק.א בע"מ נ' שמעון (נבו 22.1.2015). המענה לשאלה מהו "זמן סביר", משתנה ממקרה למקרה בהתאם לנסיבות העניין, ההסכם עצמו וטיב ההתחייבויות. בנוסף, יש לשקול התפתחויות שאירעו לאחר חתימת החוזה (ע"א 3523/15 מפעלי תרנ"א מלונאות ונופש נ' רשות מקרקעי ישראל (נבו 19.3.2017); ע"א 192/80 גדנסקי נ' "מוגשם" חברה למפעלי בנין בע"מ, פ"ד לו(3) 533, 538 (1982)).
יודגש, שאלת "הזמן הסביר" לקיום חיוב שנטל על עצמו צד לחוזה מתעוררת אך ורק במקרים שבהם לא נקבע בחוזה מועד כלשהו לקיומו של חיוב (עא 3849/09 הר נשגב השקעות בניה ופיתוח בע"מ נ' ברוך ובר (נבו, 06.07.2014) ע"א 390/88 שהם נ' מגנצי (נבו,31.12.1988).
57. בעניינו, בית המשפט מפנה לסעיף 3 להסכם, לפיו התשלום יבוצע 30 יום מקבלת הדרישה. עם זאת, כאמור, עו"ד אפיק ציין כי הנתבעות לא עידכנו אותו על קבלת הכספים. משמע – התובעת לא ידעה על ההפרה בזמן אמת, כאשר הפרה זו התגלתה במועד מאוחר יותר.
עו"ד אפיק העיד כי המתין בסבלנות, והיה בקשר עם מר מינץ, וזה האחרון, לא אמר לו דבר שפרויקט אחד מניב הכנסות:
"ש. בשנת 2016, אתה פונה לעדי מינץ ושואל אותו – מה המצב של ישע הירוקה ואם זז משהו. האם נכון שפנית אליו כדי לדעת האם כבר הבשילו התנאים לגבות את אותה יתרה צבורה?
ת. התשובה היא כן וזה לאחר שגם לפני זה, הייתי איתו בקשר רופף לפני החגים כמקובל וניהלנו שיחות בטלפון.
ש. גם אחרי התשובה של עדי שבו הוא מפרט מה המצב העגום של המיזמים של השותפות, אתה לא דורש תשלום, לא מזכיר שיש חוב ובוודאי לא מדבר על ריבית. נכון?
ת. נכון מכיוון שהובהר לי שעדיין לא נכנסו כספים ולכן המתנתי בסבלנות".