(עמ' 20, שורות 1-8).
58. דומני, ובהתאם לעדויות, פרויקטים מעין דא, אין ציפייה שאלה התממשו מהרגע להרגע, תוך זמן קצר.
נתתי אמון בעדותו של עו"ד אפיק כי המתין בסבלנות, פנה במייל מיום 17.09.2018, וכאשר לא נענה הגיש את התביעה.
בהקשר זה ראו עדות מינץ, לפיה לא הודיע שלא יבוצע תשלום, היות והיתה תקווה להצלחה;
--- סוף עמוד 16 ---
"ש. מתי יצרת קשר עם התובעת והודעת להם שישע ירוקה לא מתכוונת לשלם את החוב בעתיד?
ת. לא יצרתי קשר משום שלאורך שנים ארוכות קיוויתי שהפרויקטים יצליחו ועבדתי במשך 12 שנה ועדיין קיוויתי שהפרויקטים יצליחו ולדאבוני הרב, לא הצלחנו ויש מגוון רב של סיבות".
(עמ' 33, שורות 7-11).
יחד עם זאת, מינץ הסביר כי השתמע שהפרויקטים היו דומים במידת מה ל"סטארט אפ", והיה סיכוי מסוים להצלחה (עמ' 33, שורות 13-32 ועמ' 34, שורות 1-2).
למען הסר ספק, לאור המסקנות הנ"ל ובכלל זה מועד דרישת התשלום ביום 17.09.2018, מתייתר הצורך לדון בסוגיית תיקון כתב התביעה מיום 04.06.2019 ותחולתו על אורות יש"ע (ראו סיכומי התובעת בסעיף 2.2.2 וסיכומי נתבעת 2 בסעיף 23).
59. מהאמור לעיל, נחה דעתי כי דין טענת ההתיישנות – דחייה.
טענת השיהוי
סבורה אני כי גם דין טענה מקדמית זו, דחייה.
60. דוקטרינת השיהוי מקורה בדיני היושר האנגליים, והיא מתקיימת לצד הוראות ההתיישנות הסטטוטורית, כאשר ההתיישנות מהווה גבול עליון לחסימת זכות התביעה, בעוד השיהוי יכול שיחול בתוך תקופת ההתיישנות (ר' ע"א 485/90 מזאריב נ' מזאריב, (פורסם בנבו) פסקה 12); השיהוי בהגשת תובענה נוצר מקום שנעשה שימוש לא נאות בזכות התביעה העומדת לתובע, וארעה פגיעה בציפייה הלגיטימית של הנתבע שלא להיתבע, עד כדי ניצול לרעה של ההליך השיפוטי (ר' רע"א 4928/92 עזרא נ' מועצה מקומית תל-מונד (פורסם בנבו). שני תנאים עיקריים נבחנים על-ידי בית המשפט כאשר מועלית טענת שיהוי: האחד, האם השיהוי מבטא ויתור על הזכות מצד התובע; והשני, האם במשך הזמן שינה הנתבע את מצבו לרעה.
לעיתים, הוסף אף תנאי שלישי שעניינו שיהוי שנגרם עקב חוסר תום ליבו של התובע (ר' ע"א 403/63 תמיר נ' שמואלי); ע"א 410/87 עזבון ליברמן נ' יונגר, (פורסם בנבו).תחולתם של תנאים אלה תלויה בנסיבות המקרה. השימוש במחסום השיהוי הינו מוצדק מקום שהדבר מתחייב מטעמים של צדק והגינות כלפי הנתבע (ר' ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים, פ"ד נז(5) 433 להלן: "עניין תלמוד תורה הכללי"); ע"א 7853/02 דוידי נ' חברת מצפה אבו טור בע"מ, פ"ד נח(5) 681).