דברים אלה נכונים גם כעת. חברי, השופט עמית, אשר קובע כי סעיף 30א צולח את מבחני פסקת ההגבלה, מבהיר כי "אין בתכלית ההרתעתית כדי להפוך את המסתנן בכוח ממטרה לאמצעי" (פסקה 10 לפסק דינו). לדברים אלו אין בידי להסכים. אכן, כפי שמציין חברי, הרתעה נלווית פעמים רבות הן לענישה פלילית והן לאמצעים מנהליים. ואכן, כל עוד הרתעת הרבים אינה השיקול היחיד בבסיס הפעולה שננקטת היא עשויה להיות לגיטימית. הקושי הוא כאשר התכלית היחידה או העיקרית הינה הרתעת הרבים. במקרה כזה השימוש שעושה המדינה במסתנן כמכשיר לתועלת הכלל מעורר קושי רב. הציטוט שמביא חברי מבג"ץ 7015/02 עג'ורי נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פ"ד נו(6) 352, 374 (2002) מסביר זאת בפירוש כאשר הוא אוסר על תיחום מקום מגורים בשל טעמים של הרתעה כללית בלבד ללא מסוכנות אישית של אותו אדם. העובדה שמדובר במסתננים שנכנסו שלא כדין לישראל אינה הופכת את ההרתעה כשיקול יחיד ללגיטימית. אם ברצוננו להעניש את המסתננים על כניסתם לישראל שלא כדין עלינו לעשות זאת בגדרי המשפט הפלילי ובהתאם לכל כלליו (ראו יונתן ברמן "מעצר פליטים ומבקשי מקלט בישראל" פליטים ומבקשי מקלט בישראל: היבטים חברתיים ומשפטיים 144, 151 (בעריכת טלי קריצמן-אמיר, צפוי להתפרסם ב-2014)). ענישה כזו, הנלווית אליה הרתעת הרבים, עשויה להיות לגיטימית כאשר היא נעשית בצורה מידתית ועל פי כללי המשפט הפלילי והבינלאומי. לא ניתן לעשות שימוש בטעם זה לצורך הטלת אמצעי מנהלי שכל מטרתו היא הרתעת הרבים ולא ענישה. יוער כי גם בדוגמא של "קלפי המיקוח" שחברי, השופט עמית, מתנגד לה ניתן היה לטעון לכאורה שמדובר באנשים שביצעו מעשים חמורים וקשים בהרבה מאלו שביצעו המסתננים, ועדיין בית משפט זה סירב לאשר את השימוש במעצרם המינהלי לצרכים הרתעתיים בלבד, מאחר שהמעצר אינו נועד למטרות ענישה אלא למטרות הרתעה בלבד (ראו עניין אדם, פסקה 87 לפסק דיני; דנ"פ 7048/97 פלונים נ' שר הביטחון, פ"ד נד(1) 721 (2000)). לבסוף אזכיר כי הנחיות נציבות האו"ם אוסרות במפורש על מעצרו של אדם לשם הרתעת מבקשי מקלט עתידיים (ראו UNHCR Guidelines on Applicable Criteria and Standards Relating to the Detention of Asylum Seekers and Alternatives to Detention, September 21, 2012, http://www.unhcr.org/505b10ee9.html ). יש לבחון, אם כן, האם קיימת תכלית נוספת להשמתם של המסתננים במשמורת למשך שנה אחת, אשר אליה תוכל להצטרף התכלית ההרתעתית כתכלית נלווית לגיטימית.
אולי יעניין אותך גם
על זכויות קטין בחקירת משטרה
משפט פלילי
אחד הסיוטים הגדולים של כל הורה הוא לקבל טלפון המודיע לו שהבן או הבת שלו עצורים במשטרה – כולנו עשינו שטויות בתור ילדים אבל כשזה קורה לילדים שלנו, ובוודאי כאשר הם הגיעו לחקירת משטרה, זה כבר סיפור אחר… זה לא רק מרשם פלילי שבהמשך לא יהיה פשוט למחוק אותו אלא שעצם החקירה במשטרה עלולה לגרום לא […]
"אמיגו, אפשר לסמוך עלי": כשהחום הלטיני פוגש את הקור של הונאות הרשת
פעילות ספרד ואמריקה הלטינית – ישראל
משפט פלילי
מאמר הדן בתופעה של תרמיות רשת, והחשיבות של פעולה משותפת משפטית/חקירתית, כדי לנסות ולפעול נגד הרמאים. את המאמר כתבו עו"ד דוד מלמד ממשרד אפיק ושות' והחוקרת הפרטית נתי להב
כשהעבר רודף אותנו: על רישום פלילי ומחיקתו
משפט פלילי
מאמר הדן במשמעות המרשם הפלילי וכיצד ניתן לנקות אותו. את המאמר כתב עו"ד אדוארדו מייסלף ממשרד אפיק ושות'.
הליך פינוי מחזיק מכוח רישיון: מתי הרשות נהפכת לזכות בלתי הדירה?
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
יישוב סכסוכים
מאמר הדן ביכולת בעלי מקרקעין לפנות בעל רישיון, גם לאחר עשרות שנים, בין כשמדובר בקרקע פרטית ובין במקרקעי המדינה. את המאמר כתב עו"ד יאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'.