א. קיומה של עילת המצאה – קיומה של זיקה לתחום השיפוט. על המבקש היתר המצאה הנטל להוכיח כי עניינו בא בגדר אחת החלופות הקבועות בתקנות הישנות, כאשר המשותף לכל אותן עילות הוא קיומה של זיקה מסוימת לישראל [רע"א 7102/10 רואים עולם החברה להגנת הטבע בע"מ נ' פרלמוטר, [פורסם בנבו] פסקה 6 (12.4.2012)].
רמת ההוכחה הנדרשת בנוגע לעילת ההמצאה היא כי עומדת למבקש "תביעה הראויה לטיעון" (good arguable case), שהיא רמת הוכחה הנמוכה מרף מאזן ההסתברויות הנדרש במשפט אזרחי.
ב. קיומה של עילת תביעה. על התביעה לעורר שאלה רצינית שיש לדון בה, ואותה יש להוכיח ברמת הוכחה נמוכה מזו הנדרשת בהליך אזרחי רגיל (ואף מרמת ההוכחה הנדרשת ביחס להתקיימות עילת ההמצאה), על מנת לוודא שהתובענה אינה תובענת סרק או תובענה טורדנית [ראו רע"א 9328/12 נירימליק בע"מ נ' חברה באחריות מוגבלת סובורובה (21.4.2013) (להלן: עניין נירימליק)].
ג. הפורום הנאות. גם אם מתקיימים תנאיה של תקנה 500 לתקנות הישנות, עדיין מסור לבית המשפט שיקול דעת לבחון האם בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לדון בתביעה, וזאת בהשוואה לפורום החלופי. בגדר שיקול זה נבחנים שיקולי משנה שונים, ביניהם הדין החל על הסכסוך; נגישות הצדדים לראיות; יעילות ההליך; הנושאים המשפטיים והמעשיים המעורבים; שיקולי צדק ועוד [עניין נירימליק, פסקה 7].
25. נטל ההוכחה להתקיימות התנאים למתן היתר המצאה מחוץ לתחום מוטל על מבקש ההמצאה גם כאשר בית המשפט דן בבקשה לביטול היתר המצאה שניתן במעמד צד אחד [ע"א 4601/02 ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' Bodstray Company Ltd, נח(2) 465 (2004)].
א. קיומה של עילת המצאה
26. עילות ההמצאה להן עתר המשיב במסגרת בקשתו הן אלו המנויות בתקנות 500(5) ו-500(7) לתקנות הישנות.
בתשובתו לבקשת ביטול היתר ההמצאה ביקש המשיב להסתמך גם על עילת ההמצאה המנויה בתקנה 500(7א), אך זוהי הרחבת חזית שנתבצעה מבלי שנתבקשה רשותו של בית המשפט, ובנסיבות העניין לא מצאתי הצדקה לדון בעילת ההמצאה הנוספת.
27. תקנה 500(7) לתקנות הישנות מתקיימת כאשר התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה. כידוע, לעובדה כי הנזק התרחש בישראל אין נפקות לצורך הוכחת עילת המצאה זו [ע"א 565/77 אפרים מזרחי נ' Nobel's Explosives Co. Ltd., פ"ד לב(2) 115 (1978); רע"א 8195/02 שיטרית נ' Sharp Corporation, פ"ד נה(1) 193, 194 (24.8.2003)].