16. לעניין קיומו של הסכם בוררות בכתב - לטענת הנתבעת, תניית הבוררות הועלתה על הכתב בתנאי ההזמנה, שאותם אישרה התובעת, כאמור, בעת ביצוע כל הזמנה בפורטל המקוון. מדובר באלפי אישורים במשך השנים. המשמעות היא שקיים הסכם בוררות בכתב וההסכמה היא מפורשת. הנתבעת מדגישה שוב, כי תניית הבוררות מצויינת במפורש בחלון שנפתח לאישור תנאי ההזמנה שהוא תנאי לביצוע כל הזמנה (ראו צילום חלון ההזמנה לעיל); וכי אין מדובר "רק" בצירוף קישור לצורך עיון בתנאי ההזמנה. ביחס לתניית הבוררות מדובר בהסכם בוררות מקוון מסוג "הסכם הקלקה" clickwrap הדורש אישור אקטיבי של המתקשר כשמוצגות בפניו ההוראות הרלבנטיות. זה הוכר בפסיקה כהסכם מחייב בכתב. בנוסף, כאמור, כולל חלון ההזמנה גם קישור שנפתח בהקלקה פשוטה לקובץ המלא של תנאי ההזמנה. לפיכך, בכל הקשור ליתר תנאי ההזמנה אשר לא צוינו במפורש בחלונית - הם לכל הפחות, הסכם מקוון היברידי מעורב. הפסיקה הכירה גם בתוקפם של חוזים אלה שבהם נדרש המתקשר לאשר תנאים בהקלקה, לאחר שניתנה לו אפשרות קלה וזמינה לעיין בהם. לפיכך סבורה הנתבעת, כי אין יסוד לטענה כאילו הנתבעת "הגניבה" את תניית הבוררות או שנהגה שלא בתום לב בניסיון להטעות את התובעת. הנתבעת אף הוסיפה ונהגה בגילוי לב רב כשבחשבונותיה הפנתה את לקוחותיה לתנאי ההזמנה.
17. אשר לטענת התובעת כי לא הייתה מודעת לתניית הבוררות או לא הסכימה לה - לטענת הנתבעת, כשם שהתובעת טענה כי החוזה בין הצדדים השתכלל לאורך השנים, כך, עם השנים, הוסיפו היחסים להשתכלל (בכתב), גם לאחר השקת הפורטל המקוון שלה, לרבות באמצעות תנאי ההזמנה וההסכמה להם, כתנאי מחייב לביצוע הזמנות ממנה. דווקא העובדה שהתובעת, כפי שהעידה על עצמה, היא חברה משפחתית, מאיינת את טענת התובעת שעובדיה ביצעו את ההזמנות מבלי שהייתה מודעת לתנאי ההזמנה. התובעת כחברה משפחתית, מעסיקה עובדים שמעורבים באופן אינטנסיבי בכל מהלך עסקיה, לרבות בשלב ביצוע ההזמנות. לפיכך, לא יכולה להיות מחלוקת שהתובעת הכירה את תנאי ההזמנה והסכימה להם ואילו חפצה לדון עם הנתבעת בקשר אליהם, היה בידה לעשות כן.
18. לטענת התובעת כי מדובר בתניה מקפחת בחוזה אחיד - לטענת הנתבעת, אין מדובר בחוזה אחיד אלא לכל היותר חוזה מסחרי סטנדרטי, שאף לשיטת התובעת, מהווה רק חלק ממערכת היחסים החוזית שבין הצדדים. אף שתנאי ההזמנה נוסחו ע"י הנתבעת אין מדובר בחוזה אחיד, כי אם במודל העסקי של הנתבעת המעגן את האינטרסים המסחריים שלה ביחסיה עם מפיציה באופן לגיטימי. כאמור, אין זה המקור היחיד לכינון היחסים החוזיים והנתבעת נכונה לדון עם מפיציה בתנאי ההתקשרות בגבולות המסחריים והמשפטיים המקובלים עליה. ואכן, בעניינים שבהם מצאו הצדדים לנכון, הגיעו להסכמות נוספות על תנאי ההזמנה. כמו כן, חוק החוזים האחידים והחזקות שבו נועדו לאזן את אי השוויון שבין "ספק" ל"לקוח" מבחינת המיומנות, המידע וכושר המיקוח, בעיקר במערכת יחסים צרכנית; ולא נועד לחול על התקשרות בין שתי חברות המנהלות מערכת יחסים מסחרית יום יומית. התובעת, כנטען על ידה, היא חברה מסחרית ותיקה, מיומנת מקצועית ורווחית, המתגאה ב- 3,500 נקודות מכירה בישראל, שהתקשרה מרצונה עם הנתבעת להגשמת תכליתה המסחרית. לא מדובר ביחסים שבין "ספק" ו-"לקוח" כאמור בחוק החוזים האחידים אלא בצדדים מסחריים ומקצועיים להבדיל ממצב של צרכן יחיד ממוצע וסביר אל מול תאגיד-על. היה בידי התובעת להביע התנגדות ולנהל מו"מ עם הנתבעת אך היא בחרה להסכים לתנאי ההזמנה ולתניית הבוררות באופן מפורש ואקטיבי. בכל מקרה, תניית הבוררות אינה מקפחת, היא סבירה ומקובלת בעולם המסחרי וחזקת הקיפוח ניתנת לסתירה בקלות. תניית הבוררות אינה קיצונית, אין לנתבעת כל יתרון בניהול ההליך או יכולת להשפיע על תוצאותיו ואף לא נקבע שהבוררות תתקיים במקום מושבה של הנתבעת ועל פי הדין במקום מושבה. מדובר בבוררות בפני ה-ICC שהוא אחד הטריבונלים המקובלים והבכירים ביותר בעולם לניהול סכסוכים מסחריים בינלאומיים; ובה ישבו לדין שלושה בוררים, שאינם ממונים ע"י הנתבעת. תנאי סביר אינו תנאי מקפח. הטענה כי תניית בוררות לפי כללי ה- ICC בחוזה בין שתי חברות מסחריות היא תניה מקפחת בחוזה אחיד, נדחתה בפסיקה (למשל ת.א. (ת"א) 13568-07-16 אם דבליו גרופ (ישראל) בע"מ נ' אופק נ.ר. עבודות הנדסיות בע"מ, מיום 22/3/17). העובדה שהתובעת היא חברה ישראלית אינה בסיס ראוי להתנגדות; והתובעת, כחברה מסחרית שעיקר עיסוקה יבוא מוצרים מספקים בחו"ל, אף לא הציגה בדל הוכחה שהיא נוקטת מדיניות של התדיינות בבתי משפט בישראל בלבד. לנתבעת, חברה מסחרית בינלאומית, זכות לגיטימית לבחור במודל עסקי שבו כל סכסוכיה יידונו במדינה אחת, תחת אותו דין ובפני אותו הפורום ובמקרה זה תניית הבוררות הוגנת, בהתחשב בסוג עיסוקה של התובעת ובמעמדה (ת.א. (מרכז) 53033-12-12 מיכאל לוי נ' זאפ גרופ בע"מ (מיום 11/5/14)). פסק הדין בעניין בן חמו, שעליו נסמכת התובעת אינו רלבנטי. מדובר במערכות יחסים חוזיות שונות בתכלית בין צדדים שונים בתכלית. יחסי הצדדים כאן מסחריים מקצועיים ותניית הבוררות היא חלק מתנאי ההזמנה לצורך מסחרי ולא חלק מתנאי השימוש בעת ההרשמה לאתר.