--- סוף עמוד 107 ---
הנאשמת 1 התייחסה למתואר בהודעתה במשטרה וטענה: "אני לא זרקתי אותה על המזרון. את א.ל" (ת/76, ש' 155-156).
בעדותה בבית המשפט שבה וטענה הנאשמת 1 כי: "אני לא זרקתי אותה שמתי את א.ל על המזרון וכיסיתי אותה" (פרוט' מיום 31.3.2022, עמ' 1617-1618).
לאחר צפייה בסרטון אין בידי לקבוע כי הנאשמת 1 זרקה בכוח את הפעוטה א.ל על המזרן. ברם, לאחר מכן הנאשמת 1 כיסתה את הפעוטה בשמיכה עד למעל ראשה. היות שכיסוי הפעוטות באופן שראשם מכוסה אף הוא, כפי שכונה ובצדק על ידי הורים רבים: "כיסוי גופות", הינו לשיטתי מעשה פסול, אלים, מבזה, מעורר אימה ופלצות, תוך ניצול לרעה של יחסי התלות של הפעוטות בצוות הגן, ויש בו את הסממנים הנדרשים לעבירת התעללות. כאמור כל מעשה צריך להיבחן לגופו, אך יש לזכור כי במקרה דנא עסקינן בפעוטות בני שנה עד שלוש, שתנועותיהם אינן מהירות וחדות כשל מבוגר ויכולתם להביע עצמם במילים כמעט ואינה קיימת. הרי ברי כי לא יעלה על הדעת לבצע פעולה שכזו כלפי אדם מבוגר, ודין זהה צריך לחול גם על פעוטות רכים בשנים, אף אם מי מהם מתקשה להירדם. כיסוי ראש פעוט בשמיכה עשוי על נקלה לגרום לו בתוך שניות מועטות לחנק, אבדן הכרה ואף למיתה. מדובר אם כן בפוטנציאל לפגיעה ברף גבוה, בעיקר כשמדובר בפעוטות שחלקם נראו מפוחדים ונמנעו מתזוזה מתחת לשמיכה, הגם שלמרבה המזל, לא נגרם לאותם פעוטות שכוסו ראשיהם, ונעזבו לנפשם ללא השגחה, נזק פיזי ידוע או חנק. מעדויות הנאשמות, עלה כי כיסוי הפעוטות בשמיכה, באופן שכוסה ראשם, נועד לסייע להם להירדם, בסביבה מוארת ואולי רעשנית. אין לקבל זאת ואין זו הדרך. למעשה, נדרש מאחראים על פעוטות חסרי ישע לוודא כי יש להם נתיב אוויר פתוח וזמין לנשימה, בעיקר במהלך שנתם. במקרה המדובר, לא רק שהנאשמת 1 כיסתה את א.ל בשמיכה כך שראשה כוסה כליל, היא אף הניחה את רגלה על שולי השמיכה על מנת למנוע ממנה למשוך את השמיכה מראשה. מי תקע כף לידה של הנאשמת 1, אשר ייחלה להירדמותה, כי באותן דקות ארוכות הפעוטה לא נחנקה מחוסר חמצן ?
(ב) לפי סעיף 10(ה) לכתב האישום, בתאריך 27.7.2020 בשעה 11:53, עת שכבה הפעוטה א.ל במרחב הנוסף, הגיעה נאשמת 1, וזרקה מוצץ על הרצפה במרחב הנוסף, ו-א.ל ניגשה לקחה אותו מהרצפה ושמה בפיה.
הנאשמת 1 התייחסה למתואר בהודעתה במשטרה וטענה: "הכוונה היתה לשים לה את המוצץ אצלה" (ת/76, 267-271).