הנאשמת 1 התייחסה למתואר בהודעתה במשטרה וטענה: "זאת א.ל, אני תופסת אותה בשמלה שלא תעוף, זאת ילדה שלא בסדר וצריכה סייעת צמודה" (ת/24, ש' 32-33).
בעדותה בבית המשפט הסבירה הנאשמת 1 כך: "אני מושיבה את א.ל כי משהיא נולדה זאת ילדה שלא מסוגלת לשבת, זה כשהיא הייתה בגן אני לא יודעת מה מצבה עכשיו, לא מסוגלת לשבת בכיסא היא הייתה נופלת או מועדת אז אני החזרתי אותה בחזרה לכיסא זאת התשובה שלי. ... אני לא משכתי אותה אני הושבתי אותה" (פרוט' מיום 25.3.22 עמ' 1511-1515).
הסרטון מוכיח את המתואר בכתב האישום. הנאשמת 1 תועדה יושבת ליד הפעוטה א.ל בזמן מפגש הילדים, וכל אימת שהפעוטה זזה מעט בכיסאה, כאילו אין טבעי מזה, הנאשמת 1 משכה אותה פעם אחר פעם באמצעות משיכת שמלתה או לפיתת זרועה בכוח, באגרסיביות, באופן משפיל ומבזה, והצמידה אותה בכוח לכיסא. נוכח העוצמה של אותן משיכות הכיסא אף הוא זז פעם אחר פעם לאחור.
(ח) לפי סעיף 18(ד) לכתב האישום, בתאריך 6.8.2020 בשעה 11:50, ניגשה נאשמת 1 לפעוטה א.ל, אשר עמדה באותה העת בסמוך למזרנים במרחב המרכזי של הגן, אחזה בידה ומשכה אותה אל פינת המרחב הנוסף של הגן. אז, זרקה נאשמת 1 את א.ל קדימה, אל עבר הספה המוצבת בפינת החדר. גופה של א.ל פגע בחזקה בספה. א.ל נשכבה על המזרן הצמוד לספה ונאשמת 1 כיסתה אותה עם שמיכה מעל לראשה. בשלב זה ניגשה נאשמת 1 לפעוט אחר, שזהותו אינה ידועה למאשימה, אשר שכב במזרן הסמוך וכיסתה אף אותו בשמיכה מעל לראשו.
הנאשמת 1 התייחסה למתואר בהודעתה במשטרה וטענה: "אני לא זרקתי אותה על הספה. שמתי אותה על המזרון זו א.ל" (ת/76, ש' 531-533).
בעדותה בבית המשפט מסרה הנאשמת 1: "לא זרקתי אותה, עזבתי לה את היד, לא העפתי ולא שום דבר. ... הנחתי אותה על הספה" הנאשמת 1 אישרה כי כיסתה את הפעוטות עד מעל לראשם (פרוט' מיום 31.3.2022 עמ' 1590-1593).
--- סוף עמוד 111 ---
הסרטון מוכיח את אשר מתואר בכתב האישום. הנאשמת 1 תועדה כשהיא מטיחה בעוצמה את הפעוטה א.ל על ספה המוצבת ליד מזרן. לאחר מכן, נשכבה הפעוטה מובסת על המזרן, נראתה אבודה, והנאשמת 1 כיסתה אותה בשמיכה, כולל את ראשה. לאחר מכן, המשיכה הנאשמת 1 לכסות פעוטות אחרים מכף רגל ועד ראש.
164. נוכח מקבץ האירועים המתוארים לעיל, אשר בגין כל אחד מהם היה מקום להרשיע את הנאשמת 1 בעבירת תקיפה כלפי קטין (למעט זריקת המוצץ, המתוארת בסעיף 10(ה) לכתב האישום) נחה דעתי כי מתקיימים התנאים הנדרשים להרשעת הנאשמת 1 בעבירת התעללות בשל הצטברות האירועים. שוכנעתי כי הנאשמת 1 הפעילה אלימות של ממש, באופן עקבי כלפי הפעוטה א.ל במספר מקרים, במועדים נפרדים, לאורך התקופה המתועדת; כשבין יתר מעשיה היא משכה, דחפה והטיחה בגסות, כיסתה את ראשה בשמיכה פעם אחר פעם, נגד רצונה, וניכר כי הטילה עליה פחד ואימה. במעשיה של הנאשמת 1 קיים מימד של פוטנציאל ממשי לגרימת סבל או נזק ברף גבוה. עבירת ההתעללות מיוחסת למעשים שיש בהם סממנים של השפלה, ביזוי, הטלת אימה או אכזריות. מדובר במעשים שעל פי טיבם, עלולים לגרום לנפגע העבירה לנזק או סבל (פיזי או נפשי). כאמור, יתכן רצף של מעשים שכל אחד מהם בנפרד אינו מקים לבדו את עבירת ההתעללות, אך הצטברותם מקנה להם אופי של התעללות. הנאשמת 1 ניצלה לרעה את פערי הכוחות ויחסי התלות בינה לבין א.ל. הנאשמת 1 הייתה מודעת לטיב מעשיה ולקיום הנסיבות. הנאשמת 1 גילתה יחס עוין וחוסר אכפתיות משוועת ביחס למצבה של הפעוטה, וניכר ש-א.ל חששה מפניה. לאור המתואר, סבורני כי מקבץ האירועים דלעיל מוביל למסקנה כי יש להרשיע את הנאשמת 1 בעבירת התעללות לפי סעיף 368ג סיפא לחוק העונשין כלפי הקטינה א.ל נוכח מסקנתי, אמנע מהרשעת הנאשמת 1 גם במקבץ עבירות תקיפת קטין.