פסקי דין

תפ (ת"א) 40999-01-21 מדינת ישראל נ' אורטל בנימין - חלק 137

20 יולי 2022
הדפסה

הנאשמת 1 התייחסה למתואר בהודעתה במשטרה וטענה: "אני לא גררתי אותו אני הרמתי" (ת/76, ש' 465-468).

בעדותה בבית המשפט טענה הנאשמת 1 כך: "אני לא רואה שמשכתי אותו, ... לקחתי אותו מהכיסא שמתי אותו על המזרון וגם איך ששמתי אותו הוא קם" (פרוט' מיום 20.1.22, עמ' 815-816).

--- סוף עמוד 146 ---

מצפיה בסרטון עולה כי הפעוט ג.פ עמד ליד מזרן בצדו האחד של החדר, בעוד המזרן עליו אמור היה לישון הונח בצדו השני של החדר. הנאשמת 1 תפסה את הפעוט בזרועו, הטיחה אותו על מזרן לא שלו, ומיד הורתה לו עם אצבעה לקום ולסור אל מזרן אחר שהמתין לו בצדו האחד של החדר. לא נשמע מהנאשמת 1 כל הסבר להתנהלותה האלימה. ברי כי לא הייתה כל הצדקה להטיח כך את הפעוט, ולבטח שלא על מזרן שגם כך לא יועד עבורו. נמצא כי הנאשמת 1 הטיחה את הפעוט רק על מנת להורות לו לקום וללכת למזרן אחר.

(ב) לפי סעיף 18(ג) לכתב האישום, בתאריך 6.8.2020 בשעה 11:18, ישבו פעוטות הגן סביב שולחנות והמתינו לארוחת צהריים. נאשמת 1 ישבה סמוך לקבוצת פעוטות והאכילה אותם. בין היתר, האכילה נאשמת 1 את ג.פ בצורה כוחנית על ידי כך, שבעת שהפעוט הרים את ראשו כלפי מעלה, אחזה נאשמת 1 בראשו והורידה אותו בחוזקה כלפי מטה.

הנאשמת 1 התייחסה למתואר בהודעתה במשטרה וטענה: "אני מאכילה את ג.פ והוא לוקח את הראש אחורה לבד, אני לא נוגעת לו בראש" (ת/24, ש' 34-40).

בעדותה בבית המשפט טענה הנאשמת 1 כך: "אני ראיתי שאני האכלתי את ג.פ, כל ביס גל לוקח את הראש אחורה ובאחד מהביסים הבאתי לו את הראש קדימה. ... אני לא בדיוק רואה כמה אני מעמיסה ואני חושבת שהילד אוכל יפה מאד אני לא רואה פה משהו חריג. ... האכלתי אותו והילד לקח את הראש אחורה ובביס הראשון או השני הבאתי לו את הראש קדימה" (פרוט' מיום 31.3.2022 עמ' 1690-1692).

מצפיה בסרטון עולה תמונה קשה ומטרידה. הנאשמת 1 האכילה מספר פעוטות, שישבו סביב השולחן, וביניהם הפעוט ג.פ. הנאשמת 1 עשתה כן באופן כוחני, גס ואינטנסיבי. דרך האכלת הפעוט על ידי הנאשמת 1 נחזית יותר לפעולה של פיטום או האבסה. כמויות האוכל שהפעוט נאלץ לבלוע בתוך שניות, בכפות גדושות מזון, מעוררות חמלה. ראשו של הפעוט נשמט מטה מעת לעת על מנת שיוכל לבלוע, ואילו הנאשמת 1 אחזה בחוזקה בראשו וישרה אותו קדימה באגרסיביות ובכוחניות, שלבטח גרמה לו מכאוב.

189. האירועים המפורטים ביחס לפעוט ג.פ אינם מגבשים עבירת התעללות, על אף שיש בהם סממנים של אכזריות, אך בעוצמה נמוכה. על יסוד מעשיה של הנאשמת 1, כפי שהוכחו מהסרטונים כלפי ג.פ ובהינתן כי הנאשמת 1 הייתה מודעת היטב להתנהגותה בנסיבותיה, הרי שאני מוצא להרשיעה בעבירות של תקיפת קטין. משסוברני כי אין די ראיות לקבוע כי נגרמו לפעוט חבלות של ממש כתוצאה מאותן תקיפות, הגם שסביר כי מעשיה של הנאשמת 1 גרמו לו למכאוב, הרי שאני מוצא להרשיע את הנאשמת 1 בשתי עבירות תקיפה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, בגין כל אחד מהאירועים המתוארים בסעיפים 16(ג) ו-18(ג) לכתב האישום.

עמוד הקודם1...136137
138...217עמוד הבא