הנאשמת 2 התייחסה לחלקה בהודעתה במשטרה וטענה: "אני לא הכיתי אף אחד אף פעם. שמתי אותה על הכיסא ולא נתתי לה שום מכות. סידרתי לה את הקוקו. הנחתי אותה סך הכל על הכיסא" (ת/79, ש' 37-40).
בעדותה בבית המשפט טענה הנאשמת 2 כך: "מה זה מה עשיתי? שמתי את הילדה כי אמרו לי לשים אותה בכיסא, אבל סידרתי לה את החולצה. ... אני לא רואה שום, לא הרבצתי לה" (פרוט' מיום 3.4.2022, עמ' 1790-1792).
מצפיה בסרטון עולה כי הנאשמת 1 לפתה את ג.ד בזרועה ומשכה אותה בעוצמה מצדו האחד של החדר לצדו האחר עד שדחפה אותה בכוח לעבר הנאשמת 2. מעוצמת הדחיפה יצאה ידה של הפעוטה משרוול שמלתה. הנאשמת 2 סידרה לפעוטה את שרוול שמלתה והושיבה אותה על כיסא אוכל מוגבה, בעודה בוכה, ואף תועדה כשהיא דוחפה את ראש הפעוטה מאחור. הנאשמת 2 לא מצאה לנכון להרגיע את הפעוטה הבוכייה ועזבה אותה לבדה בוכה על הכיסא המוגבה, אשר שימש למעשה כ"כיסא עונשין". כעבור כחצי שעה, הורידה הנאשמת 1 את הפעוטה מהכיסא, ודחפה אותה כדי שתתרחק מהמקום.
227. כל אחד מהאירועים המפורטים לעיל מגבש עבירת תקיפה מצד הנאשמת 2 כלפי הפעוטה ג.ד ברם, סבורני כי הצטברות האירועים אינה מספקת לכדי גיבוש הרשעה בעבירת התעללות. מכאן, על יסוד מעשיה, כפי שהוכחו מהסרטונים, ובהינתן שהנאשמת 2 הייתה מודעת היטב להתנהגותה בנסיבות ביצועה, הרי שאני מוצא להרשיעה בחמש עבירות של תקיפה לפי סעיף 379 לחוק העונשין בגין כל אחד מהאירועים המתוארים בסעיפים: 7(ה), 12(ה), 12(ו), 17(א) ו-17(ט) לכתב האישום.
--- סוף עמוד 197 ---
הפעוטה ש.צ
228. להלן מקבץ האירועים המפורטים בכתב האישום, בשלהם יוחסה לנאשמת 2 עבירת התעללות כנגד הפעוטה ש.צ. יוטעם כי אמה של ש.צ זיהתה את בתה בסרטונים, וכך גם הנאשמת 2 במהלך הודעותיה במשטרה ובעדותה בבית המשפט.
(א) לפי סעיף 2(ד) לכתב האישום, ביום 16.7.2020 בשעה 11:44 בעת שהפעוטה ש.צ שכבה על מזרן במרחב הנוסף בגן, ניגשה נאשמת 2 אל הפעוטה ש.צ הרימה אותה מהמזרן והפעוטה התיישבה. מיד לאחר מכן נאשמת 2 אחזה בידה בחוזקה הרימה אותה מעט והשליכה אותה על המזרן בחוזקה. ש.צ ניסתה להתיישב בשנית על המזרן, אז נאשמת 2 דחפה אותה בכוח באמצעות ידה לתוך המזרן ומשכה אותה ברגלה.
הנאשמת 2 זיהתה את הפעוטה בהודעתה במשטרה, ומסרה: "אני לא הטחתי אותה, אני החזקתי אותה על המזרן, זה לא נקרא להטיח את הילד על המזרן, שם הילדה ש.צ" (ת/21, ש' 15-18).