במהלך ההכנה לעדותו מיום 13.1.2022 מסר יו.ע כי בתו מפחדת כשמקרבים אליה בובה, מפחדת מקרבתם של אחרים לרבות סבה, סבתה ודודיה, מפחדת ממגע, ומנקה באובססיביות את הסביבה
--- סוף עמוד 67 ---
במיוחד בזמן האוכל. עוד ציין כי כשמנקים אותה אחרי השירותים היא מפחדת ומבקשת "לא לא בחזק". עוד הוסיף כי י.ע הייתה חוזרת מגן סיגל צמאה מאוד. יו.ע שיתף כי הם מונחים על ידי פסיכולוגית מטעם עיריית חולון.
יו.ע מסר בעדותו כי לאחר שצפה בסרטונים "עשינו אחד ועוד אחד עם כל מה שקרה לנו בתקופה הזאת עם האגרסיות, עם ההתפרצויות זעם, עם אי אכילה, עם זה שאתה נכנס לשירותים ואתה עובר ייסורי גיהינום כולה הילדה צריכה לעשות פיפי וקקי ואנחנו זה סרט כי אנחנו צריכים לעשות טקס ולא לגעת בי וכן לגעת בי ואתה לא מבין, אתה לא מבין את העניין הזה שאתה בסיוטים הכי קשים שלי לא האמנתי שזה יגיע לבית שלי ושאני לא אראה את זה בפעם הראשונה ולצערנו זה הגיע לבית שלי וככה, אני עוד יותר כועס על עצמי שבטחתי באותן בנות שכל בוקר שמתי את הילדה בבוקר ואשתי הוציאה אותה או אימא שלי ולמעשה אנחנו, מאותה התקופה, מאותו חודש אוגוסט הארור אנחנו עוברים עד היום עוברים את הייסורים והגיהינום, זה בגדול" (פרוט' מיום 13.2.2022, עמ' 1218-1219).
יו.ע תיאר התנהגויות של בתו, אשר בדיעבד קישר אותן לנעשה בגן: "היה לה אגרסיות של עצבים, קודם כל שהיא לא התקרבה לאנשים ממבט של פחד, אפילו מאימא שלי שהייתה מוציאה אותה כל בוקר או כל צהריים היא הייתה פוחדת ... זה לא הגיוני שהילדה שלכם מפחדת, מאחיינים, משהיא רק רוצה את אבא ואמא צמודה לנו לרגליים ולא רוצה כאילו להישאר אפילו אצל הסבתא או להישאר אצל הדודה, גם עם האחיינים הקטנים אז היא מאוד מפוחדת, היא כאילו אתה רואה את המבט, רואים את המבט הקודר, מבט הקר, גם האכילה, גם בשינה שזה לקום עם צעקות, הרטבות בלילה, חשבנו שזה דפוס גיל כי אנחנו הורים צעירים ושאלנו ובדקנו, עשינו בדיקות אצל רופאים, אמרנו בעיות כליות, בעיות אוכל, בעיות אכילה, בעיות לא יודע מה והכל תקין, לא רואים איזה משהו שהרופאים אומרים שלהצביע על איזה משהו ומתחילים לשאול את סיגל, מתחילים לשאול את ורד שהייתה אז בתקופה יותר חזקה בגן, מתחילים לשאול מה קורה לילדה, למה הילדה פוחדת, למה הילדה מראה פחד, אומרים לא, הכל בסדר, היא דעתנית, כל פעם זה היה דעתנית... הילדה פוחדת, למה הילדה לא אוכלת טוב, למה הילדה בוכה כשאתה מכניס אותה לשירותים ואתה כולה מנגב לה, סליחה על הביטוי, את התחת והיא בוכה וצועקת ועומדת כזה על הקיר בצורת ידיים ואבא לא חזק, לא חזק, לא ידענו איך להתמודד עם זה, ... שהיה לה את הדבר הזה לשים את השמיכה על הראש ואמרתי לה י.ע, מה זה שמיכה על הראש, את צריכה לנשום, לא, אבל אני מסביר לה, אני אומר לה לא שמים שמיכה על הראש, איפה ראית שמיכה על הראש? לא שמים שמיכה על הראש, אבא ואמא ישנים עם שמיכה על הראש? לא. לא, אבא, אני רוצה, אני רוצה שישמעו, שמה יד על היד, לא, אבא, לא, אבא לא, היא לא ידעה לדבר באותה התקופה והצעקות בלילה, רעידות כאלה שכאילו משהו מפחיד אותה, סיוטים, צועקת אבא, אבא, אמא, אמא ואנחנו באים וישנים איתה באותה המיטה ולא מבינים כאילו, לא מבינים מה קרה לילדה, מה קורה לילדה, מדברים עם הגננת הכל בסדר, מדברים עם הסייעת, perfect, הילדה שלכם