--- סוף עמוד 84 ---
נאשמת 1 מסרה כי: "אני חושבת שאני כן צריכה להצטער על דברים שעשיתי ואני כן מבקשת סליחה אבל לא הכל נראה אותו דבר כמו שהיה באמת. הילדים נכנסו בחום ואהבה הילדים רצו לגן... אני יכולה להגיד שרוב הילדים שהיו גרים לידנו היו רואים אותי אחר הצהריים היו רצים אליי...". ובהמשך: "... יש דברים שאני מצטערת עליהם והתנהגתי קצת לא כראוי ואני מבקשת סליחה גם מההורים וגם מהילדים. אני גם אהבתי את הילדים. לא יודעת אם את ראית ישבתי עשינו עבודות שיחקנו ביחד. ... יכול להיות שיש דברים שלא התנהגתי כראוי אבל לא כל מה שראויים בסרטונים זה ככה. לא הכל היה בחוזקה אני לא שונאת אף ילד ילדים מדהימים אני מאחלת להם רק טוב".
נאשמת 1 נתנה התייחסותה לאירועים פרטניים מהסרטונים, ועל כך יורחב בהמשך.
(ה) ביום 14.9.2020 נגבתה מהנאשמת 1 הודעתה החמישית (ת/24), במהלכה הוצגו לה מקטעים שונים מסרטונים והיא נתנה התייחסותה אליהם. לבסוף מסרה כי "לא עשיתי דבר רע לא הרמתי יד על אף ילד".
(ו) ביום 29.9.2020 נגבתה מהנאשמת 1 הודעתה השישית (ת/77), במהלכה הופנתה למספר אירועים, אשר חלקם נכללו בכתב האישום, ולגביהם תינתן התייחסות בהמשך. הנאשמת 1 נשאלה על אודות תוצרים של חדירה לטלפונים. הנאשמת 1 הסבירה כי לאחר שסיגל שלחה לה תמונה של ילד עם חבלה היא ענתה "זאת אורטל", כיוון שענתה במקום אימה ממכשיר הטלפון הנייד שלה. עוד הסבירה אודות הודעות קוליות בהן נשמעה בוכה כי "פרסמו תמונות שלי לפני שאני יודעת על מה מדובר בכלל. ברור שאני אהיה בלחץ אם פרסמו דברים עליי. לא יודעת מזה לא דיברו איתי ולא חקרו אותי... בעלי התחיל לאיים עליי שהוא ייקח לי את הילדים אני פחדתי מכל האירוע הזה".
(ז) ביום 8.4.2021 נגבתה מהנאשמת 1 הודעתה השביעית והאחרונה (ת/54), במהלכה הוצגו בפניה סרטונים נוספים להתייחסותה, וזו תובא בהמשך.
הודעות הנאשמת 2 במשטרה
137. הנאשמת 2 נחקרה באזהרה שמונה פעמים במועדים: 18.8.2020; 20.8.2020; 1.9.2020; 6.9.2020; 7.9.2020; 13.9.2020; 29.9.2020 ו-7.4.2021 (ת/110, ת/50, ת/78, ת/21, ת/22, ת/23, ת/79 ו-ת/52 בהתאמה).
(א) ביום 18.8.2020 נגבתה מהנאשמת 2 הודעתה הראשונה (ת/110), במהלכה מסרה כי עמדה להתחיל את שנתה השלישית כסייעת בגן סיגל וכי עבדה בכיתת הבוגרים מידי יום מהשעה שבע עד השעה חמש. אשר לחשדות מסרה כי "אני לא עשיתי שום דבר. אני לא חושבת שעשיתי משהו לא ב[ס]דר