30. הצורך ליישם אמת מידה מהותית ולא פורמאלית בזיהוי של במות הפרסום נכון גם ביחס לעולם הפיזי, להבדיל מאשר העולם הדיגיטלי. נשווה בדעתנו מצב, השייך לעולם ה"ישן", שבו מבצע העוולה של פרסום לשון הרע תולה מודעות בעלות אופי משמיץ על לוחות המודעות השכונתיים. האם נראה בכל אחד מלוחות המודעות הללו
--- סוף עמוד 48 ---
משום "במה נפרדת"? דומה כי תוצאה שכזו מעוררת קושי לא מבוטל. בהתאמה, יוסיפו ויתעוררו שאלות נוספות – האם ה"במה" היא לוחות המודעות השכונתיים ביחד? ואולי לוחות המודעות בעיר כולה? אם כן, כפי שציינתי, גישתי המסתייגת ממנייה של במות הפרסום יפה אף לעולם הפיזי, עולם הפרסום "של פעם". עם זאת, אני סבורה שהיא מקבלת משנה תוקף ביחס לזירה האלקטרונית של הרשתות החברתיות, המתאפיינות כאמור ביצירתן של במות פרסום רבות, בקלות רבה, ולמעשה ללא כל מגבלה.
31. על כלל האמור אוסיף, כי אינני שוללת באופן גורף את האפשרות שיהיו קיימים מקרים חריגים שבהם ניתן יהיה להראות באופן מובהק כי במת הפרסום הנוספת יצרה חשיפה איכותית שונה לפרסום, כך שניתן יהיה לראות בפרסום בה משום "לשון הרע" נפרדת. זאת, למשל, בנסיבות מסוימות, כאשר מדובר בפרסום בשפה שונה או בפרסום המכוון לקהילה בעלת מאפיינים מיוחדים. במקרים כאלה, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, ייתכן שעצם השוני המיוחד בבמה ובקהל נמעניה השליך על הדרך שבה נתפס הפרסום ותכניו, דהיינו על משמעותם בעיני הנחשפים אליהם. דיון מקיף בכלל ההיבטים שעלולים להתעורר בסוגיה זו אינו נדרש במקרה דנן, ודי לי בקביעה כי הכלל הרגיל צריך להימנע ממנייתן של במות שונות במתכונת המאפשרת מכפלות של הפיצוי הסטטוטורי.
32. לא למותר לחזור ולציין כי אין בדברים אלה כדי לגרוע מהמשמעות שעשויה להיות לריבוי הבמות בהקשרים אחרים. ראשית, קיומו של פרסום נוסף, בפרט אם הגדיל באופן משמעותי את החשיפה לתוכן הדברים, יכול לשמש שיקול התומך בפסיקת פיצויים החורגים מן התקרה הסטטוטורית – על בסיסה של הוכחת נזק. במלים אחרות, במות פרסום נוספות עשויות להגדיל את היקף הנזק, אך שיקול זה אמור להיבחן במסגרת מסלול של הוכחת נזק. שנית, קיומן של במות פרסום נוספות יכול להילקח בחשבון כחלק מן השיקולים המשפיעים על גובה הפיצויים שייפסקו בתוך תקרת הפיצוי הסטטוטורי. כאן נדרשת הטעמה: תקרת הפיצוי הסטטוטורי תוחמת את היקף הפיצוי במקום שבו לא ביסס התובע נזק במסלול הרגיל של פסיקת פיצויים, אולם אין הכרח שפסיקת הפיצויים תגיע באופן אוטומטי לשיעור זה. תקרת הפיצוי – כשמה כן היא, מסמלת את הרף המקסימלי של הפיצוי. אך מובן הוא כי ייעשה שימוש בסכום התקרה רק במקרים המתאימים לכך. הדברים אמורים גם בהתחשב בכך שבאופן יחסי, יסודות העוולה של לשון הרע מוגדרים באופן רחב למדי בחוק, כך שבשילוב עם מסלול המאפשר מתן פיצוי ללא הוכחת נזק – קיים חשש מיצירת תמריץ יתר להגשת