יצירות קדישמן; חתימתו; זיופים/גניבות
31. כאמנים נוספים בסדר גודל של המנוח והצלחתו, לא עבד המנוח בגפו. לאורך שנים עבדו עימו אסיסטנטים (עוזרים), שהיו מציירים תמונות לפי דרכו, סגנונו והוראותיו של המנוח.
ברם, רק קדישמן עצמו היה רשאי לחתום על העבודות ולאשררן כעבודות שלו. המנוח, אשר רבים סבבו אותו בחייו, מצא לנכון שלא לחתום על עבודות קודם לכך שידע כי אלה נמכרו בעסקה מסוימת ("השופטת: ...הוא סיים עבודה למה הוא לא חתם עליה? מאיה: כי הוא ידע שיש אנשים לא תקינים שמסתובבים כי הוא פחד...", עמ' 636 ש' 15-13).
32. כך תיאר את הדברים בעל הגלריה לוסיאן קריאף:
"...קדישמן עבד עם הרבה הרבה עוזרים כמו מיכאלאנג'לו לא צייר את כל הפרסקות, את כל הקירות האלה הגדולים ש... הוא גם היה בן אדם שמתבגר והכל והכמות של הציורים שהיה מוציא היא אדירה, אדירה, מסיבה ש.. החלום של קדישמן זה היה שכל בית בישראל או בעולם יהיה לו את הכבשה שלו,..." (עמ' 326 ש' 24-19).
"...קודם כל קדישמן לא היה חותם אף ציור עד שלא היה מגיע לכתובת שלו, לא היה חותם, הוא לא היה סומך על כל החברים שלו... הוא היה חותם גם קדימה וגם אחורה וגם אחורה וגם היה שם מאחורה גם איזה איזה שתי כבשים מתנשקות או, היה או איזה הקדשה או איזה אות, סמל למי הוא מכר את זה, היה לו כל מיני דברים שהוא היה, הוא ידע הוא ידע שהציור באמת יצא ממנו,..." (עמ' 327 ש' 9-2).
"...מאז שאני מכיר את מנשה, הציורים הוא לא היה חותם את הציורים, היו מביאים לו נגיד, הזמנתי עכשיו 200 ציורים... אז היו... מציירים את הציורים ואז היו מגיעים אליו והוא היה חותם,...אבל הוא היה מקפיד על זה, שהוא היה חותם גם קדימה גם אחורה," (עמ' 329 ש' 10 – עמ' 330 ש' 5).
"אני הסברתי למה הוא לא היה חותם, הוא לא היה חותם, כי הוא היה חושש שאולי יעלם פה איזה ציור זה פשוט בן אדם שלא היה לו מערכת לבדוק מה קורה עם הציורים שלו" (עמ' 332 ש' 14-12).
33. בתקופה שלפני פטירתו של קדישמן נעשה מאמץ, בהובלת בתו, להביא לכך שעבודות יחתמו על ידו (אבי יאיר, עמ' 468 ש' 14-11; מאיה, עמ' 635 ש' 27 – עמ' 636 ש' 3). למרות המאמץ, הותיר אחריו קדישמן בלכתו יצירות רבות (מאות ואולי אלפים) ללא חתימה ואישור. לפי יעוץ שקיבלו, מוסיפים ילדי קדישמן חותמת של עזבונו (עמ' 635 ש' 9-6).
34. במהלך הדיונים, בהקשרים הרלוונטיים למחלוקות צוין לעתים כי הופצו בשוק "זיופים" של עבודות המנוח. גם הבת העידה כי "היו הרבה אנשים שניסו לזייף לגנוב, לזייף חתימות של אבי... היה צריך לנקות את השוק" (עמ' 633 ש' 14-10). "..אני רוצה שהשוק של אבי לא יוצף בזיופים" (עמ' 634 ש' 26). העדים ניסו לנקוט זהירות בהתייחסותם לסוגיה זו ולא הוברר עד תום למה הכוונה כאשר דובר ב"זיופים".