128. לסיכום עניין זה, זכות היוצרים של התובעת ביצירות האמנותיות – במובנה הכלכלי, הופרה על ידי הנתבע, הן במסגרת הוצאתה לאור ופרסומה של המהדורה השנייה, והן במסגרת פרסום היצירות באינסטגרם.
הזכות המוסרית
הזכות המוסרית – המסגרת הנורמטיבית
129. סעיף 45 לחוק קובע:
"45. (א) ליוצר של יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית או יצירה ספרותית, למעט תוכנת מחשב, שיש בה זכות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית, למשך תקופת זכות היוצרים באותה יצירה; ואולם, לעניין יצירה שהיא גופן לא תחול הזכות כאמור בסעיף 46(1).
(ב) הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר אף אם אין לו ביצירה זכות יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר."
סעיף 46 לחוק מגדיר את הזכות המוסרית, בקובעו:
"46. זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר –
(1) כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין;
(2) כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר."
סעיף 50(א) לחוק קובע:
"העושה ביצירה פעולה הפוגעת בזכות המוסרית של היוצר, מפר את הזכות האמורה."
הנה כי כן, הזכות המוסרית מקנה ליוצר היצירה שתי זכויות; האחת – כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין [סעיף 46(1)], להלן גם: "זכות הייחוס"]; השנייה – כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר [סעיף 46(2)].
זכות היוצר כי שמו ייקרא על יצירתו – סעיף 46(1) לחוק
130. אפורי עמד על תכליתה של זכות הייחוס: "זכות היוצר לציון שמו נועדה לשמור על הקשר האישי המיוחד שבין יוצר ליצירתו. ציון השם נועד להביא לידיעת הציבור שנחשף ליצירה כי פלוני הוא היוצר של יצירה זו ולהבטיח כי לא יטעו לחשוב שמישהו אחר הוא היוצר. ציון השם על היצירה הוא לא רק עניין רגשי אלא גם עניין כלכלי. פרסום שם היוצר תורם למוניטין של היוצר וליכולת שלו להמשיך ולפרסם יצירות בעתיד" (אפורי, עמוד 347).
יפים גם הדברים שנקבעו ברע"א 12/17 אפרים שריר נ' נירית זרעים בע"מ, (פורסם בנבו, 28/3/2017):
"זכות הייחוס היא הזכות להיות מוכר כיוצר היצירה (ובאנגליתRight of Paternity או Right of Attribution). היא נובעת מן ההיגיון ומן ההגינות, ולא בכדי זוכה היא להכרה כמעט בכל שיטות המשפט...מתן 'קרדיט' ליוצר ביחס ליצירתו חשוב לא רק מפאת כיבוד הקשר בינו לבין יצירתו, אלא גם מן הטעם שיש בכך 'דחיפה' לבניית המוניטין שלו ולהשתכרותו העתידית..."