--- סוף עמוד 22 ---
הנתבע (עמ' 223, ש' 28), בהנחה כי התובעות ערכו בדיקה יסודית להוכחת המתאם האמור, מעיד דווקא על מתאם בשיעורים נמוכים ביותר. מכל מקום, אנו סבורים כי מדובר בסוגיה מהותית שהיתה צריכה להתבסס על ראיות עקביות ולא אקראיות, אשר יצורפו לעדות התובעות, כפי שלא נעשה.
הנתבע הציג מנגד את חוות דעתה של פרופ' נהון ואולם מעדותה בפנינו עלה שהנתונים שהובאו בהקשר זה במסגרת חוות הדעת, אינם בידיעתה האישית ואינם נובעים מתוך מומחיותה (שאינה במחלוקת – סע' 41 לסיכומי התובעות). יחד עם זאת, אין בכך כדי לאיין את הדברים כליל, שכן כעולה מעדויות ההגנה, מי שאסף את המידע היה עד אחר של הנתבע, מר אדם שפיר (עמ' 199, ש' 13. ת/1). הנתונים שנאספו על ידי מר שפיר הינם כדלקמן: בחודש 10/16 עלו לדף הפייסבוק 66 רשומות, מהן 1 לצורך קידום חדשות 10, 5 קדימונים (פרומואים) לתכנית ו-6 קטעי וידאו מהתכנית. כלומר אחוז הרשומות הקשורות לתכנית ולחדשות 10, מתוך כלל הרשומות הוא כ-18%. שיעור דומה מתקבל גם בחודש 11/16 ובחודש 7/2017 ואילו בחודשים 6/16, 6/17 השיעור הינו בין 3% ל-6.8%.
התובעות הראו, באמצעות חקירתו הנגדית של מר שפיר, כי ספירת קטעי הוידאו הקשורים לתכנית, מתוך כלל הרשומות שהועלו בדף באותו חודש, אינה מצביעה בהכרח על נתונים מדויקים, שכן ייתכן שעלו באותו חודש רשומות נוספות הקשורות לתכנית, שאינן קטעי וידאו (מר שפיר העיד שייתכן שהיו מעט כאלו, עמ' 202, ש' 30). יחד עם זאת, למרות שנתוני הרשומות של דף הפייסבוק הם ציבוריים, התובעות לא הראו באיזה אופן משתנה שיעור המתאם ביחס לאמור בחוות הדעת של פרופ' נהון. מכאן, שהראיות שבפנינו, המבוססות בעיקרן על המדגם שערך מר שפיר ביחס למספר חודשים בודדים, בצירוף כלל העדויות, אינן מעידות על קיומו של מתאם משמעותי בין התכנית לבין דף הפייסבוק, גם אם מדובר במתאם שונה מזה שמפורט בחוות דעתה של פרופ' נהון. בסוגיה זו קיימת אבחנה מהותית (ולא יחידה) מפסק הדין בעניין In re CTLI, שהתובעות מבקשות ליישם את תוצאתו גם בעניינן.
63. על כל אלו נוסיף, כי התובעות לא העלו בפנינו כל טענה לפיה דף הפייסבוק שימש אותן בכל דרך, מעבר לפעילות שעשה בו הנתבע. כך, לא הוצגה בפנינו טענה כי דף הפייסבוק שימש את התובעות לקידום תכניות אחרות, דבר שלכאורה סביר היה לעשות בשים לב לכך שמדובר בדף פייסבוק עם מספר העוקבים הגדול ביותר בין דפי הפייסבוק של יתר התכניות בחדשות 10. אמנם ניתן לדלות מהראיות שבפנינו מקרים ספורים בהם הדבר קרה, אך התובעות לא טענו כי