40. השיטה המדעית עליה מבוססת מערכת א3 היא מדידת הזמן הלוקח לרכב לעבור מרחק ידוע מראש, כאשר ה"סטופר" שאיתו נמדד פרק הזמן, מופעל בתחילת הקטע הנמדד ומופסק בסיומו של הקטע הנמדד, על סמך פענוח הפרעות לשדה האלקטרו-מגנטי שמייצר הרכב החולף מעל אותו שדה שמייצרת מערכת א3.
במילים אחרות, מערכת א3 מודדת את הזמן בו חולף רכב את קטע הדרך שאורכו ידוע מראש, ולאחר שזמן זה נמדד וידוע למערכת, היא מבצעת חישוב של אורך הדרך חלקי הזמן שנמדד, על מנת לקבוע את מהירות הרכב באותו קטע דרך.
הלולאות
41. בהתאם לעדות נציג היצרן בפנינו ובהתאם לעדותו של נציג הזכיין הישראלי (ע"ת 10 וע"ת 1), בכל נתיב נסיעה בו משתמשים במערכת א3 מותקנות על הכביש 2 לולאות זהות לחלוטין, שהמרחק ביניהן ידוע (בדרך כלל 2.5 מ').
הלולאות נחרצות בתוך הכביש, ובתוך החריצות מטמינים כבלים. שני קצוות הכבל שמוטמן בכל לולאה מלופפים האחד על השני ונמתחים לאורך הכביש עד לשולי הדרך (להלן – "כבלי הום-רן"), ושם בצד הדרך, מתרכזים כל כבלי ההום-רן אשר יוצאים מכל הלולאות לתוך ה"גוב" ומחוברים לזרם חשמלי אשר יוצר את ה"שדה המגנטי" מעליו חולפים הרכבים הנמדדים, והכל בהתאם להוראות היצרן.
--- סוף עמוד 16 ---
כאשר רכב עובר על פני הלולאה (שהיא הלכה למעשה גלאי), הוא מייצר הפרעה בשדה האלקטרו-מגנטי.
חלקי המתכת שבחזית הרכב מייצרים הפרעה שונה מזו אשר מייצרים חלקי המתכת שבמרכז הרכב ומזו שמייצרים חלקי המתכת שבחלקו האחורי של הרכב.
מאחר ומבנה כל רכב אינו מונוליטי ומורכב מחלקי מתכת שונים בריכוז מתכות שונה, כל כלי רכב מייצר מערך הפרעות "ייחודי" לשדה המגנטי שמתחתיו. (ראו עדותו של מר גאטסונייד פרו' מיום 3.10.21 עמ' 288 ש' 14-15).
יחידת GLD ((Gatso Loop Detector (להלן "גלאי הלולאות"), המהווה חלק ממערכת א3, יודעת לעבד את האותות הנקלטים מהלולאה ולהמירם לאותות הניתנים למדידה כמותית.
ההפרעה האלקטרו-מגנטית הייחודית שיצר הרכב עוברת דיגיטציה ומתקבלת למעשה מעין חתימה של הרכב הספציפי אותו ניתן לאפיין בגרף מתמטי של ציר ה"זמן" וציר ה"תדר". התדר מושפע מהמסה המתכתית של הרכב.
42. ההפרעה שמייצר רכב בשדה האלקטרו-מגנטי בעוברו על הלולאה הראשונה, אמורה להיות זהה להפרעה שמייצר אותו הרכב בעוברו על פני הלולאה השנייה.
43. החתימה שיוצר הרכב כפי שמתקבלת מהלולאה הראשונה משווית עם החתימה שמתקבלת מהלולאה השנייה.