בסדרות הניסויים הללו, נכשלו כל המדידות שבוצעו כאשר הרכב הנמדד נסע במהירות משתנה.
התגלו פערים גדולים בין המדידות שבוצעו על ידי מערכת א3 לבין אלו שבוצעו על ידי מכשיר הויבוקס.
85. בעקבות כישלון המדידות המתייחסות למהירות משתנה, התברר למהנדס בק, כי נמסר לו מידע שגוי אודות אופן ביצוע מדידת המהירות על ידי מערכת א3 (פרו' מיום 28.12.21 עמ' 332 ש' 20-21).
--- סוף עמוד 29 ---
בשלב זה הובהר למר בק שמערכת א3 לא בודקת את המהירות של הרכב בנקודת היציאה מהלולאה השנייה, אלא המערכת בודקת את המהירות הממוצעת של הרכב מרגע תחילת המעבר על הלולאה הראשונה ועד לסיום המעבר על פני הלולאה השנייה.
86. נציין כי כאשר רכב מבצע נסיעה במהירות קבועה, אין הבדל של ממש אם המהירות נבדקת בנקודה אחת בלבד על פני קטע הנסיעה, כפי שנמדדה על ידי מכשיר הויבוקס בניסויים 1-9, או שנבדקת המהירות הממוצעת לאורך כל הקטע שבין שתי הלולאות, כפי שזו נמדדת על ידי מערכת א3, שכן, כאשר הנסיעה היא במהירות קבועה הרי שהמהירות הקבועה היא למעשה שוות ערך למהירות הממוצעת.
שונה המצב בתכלית כאשר עסקינן בנסיעה במהירות משתנה.
לצורך ההמחשה נביא את הדוגמה שלהלן:
נהג מסוים הגיע אל הלולאות תוך כדי בלימה חזקה. בתחילת הלולאה הראשונה הוא נסע במהירות 130 קמ"ש וביציאה מהלולאה השנייה הוא כבר ירד למהירות של 110 קמ"ש.
אם מכשיר הויבוקס יבדוק את המהירות בנקודת היציאה מהלולאה השנייה, המהירות שתימדד תהיה 110 קמ"ש, בעוד שמערכת א3 מודדת את המהירות הממוצעת על פני כל הקטע שבין 2 הלולאות ואין ספק שהמהירות הממוצעת תהיה בוודאות גבוהה יותר מ- 110 קמ"ש ונמוכה מ- 130 קמ"ש (המהירות תהיה בתחום הביניים – תלוי כמובן בנתוני הבלימה).
87. לאחר שמר בק הבין את ההבדל בין שיטות המדידה של המכשירים השונים, ביצע המהנדס בק 3 סדרות נוספות של ניסויים (סדרות 11-13), כאשר בסדרות 11 ו- 12 נמדדה המהירות על ידי מכשיר הוידאובוקס (נעשה שימוש בשתי מצלמות) ונלקחה בחשבון מהירות הרכב הנמדד לאורך כל הקטע שמתחיל מרגע כניסתו של הרכב ללולאה הראשונה ועד צאתו מהלולאה השנייה (פרו' מיום 28.12.21 עמ' 333 ש' 21-23).
בוצע חישוב ממוצע של המהירות על פני הקטע הנ"ל, תוך שאזור המדידה חולק ל-8 מקטעים וחושבה מהירות ממוצעת בכל 8 המקטעים (פרו' מיום 17.10.21 עמ' 324 ש' 17 עד עמ' 327 ש' 20, פרו' מיום 2.11.21 עמ' 329 ש' 26 עד 330 ש' 8).