מהסבריו של מר רוזנברג עולה כי: "עשינו בדיקה ראשונה למערכת והתוצאות שקיבלנו גילינו שבתדרים מסויימים מתקבלות הודעות שגיאה שחורגות מהרף המותר שהגדיר היצרן, ואז הוא עשה שינויים, זאת אומרת שהוא הוסיף מספר רכיבים,... ואז עשינו בדיקה חוזרת והוא עבר את הבדיקה" (פרו' מיום 7.7.21 עמ' 263 ש' 10-14).
איננו שבעי נחת מכך שאין תיעוד אודות הבדיקות שתוצאותיהן לא היו תקינות, ועם זאת, חשוב להדגיש כי מעדותו של מר רוזנברג עולה כי השגיאות לא התבטאו בקבלת תוצאת מדידת מהירות שגויה, אלא בחריגה מהרף המותר של ערכים שנמדדו שם (ראו ת/25).
127. על אף שבחוות הדעת מצויים רכיבים שהוספו בעת הבדיקה, לא ברור אם אותו השינוי נערך רק במכשיר שנבדק במעבדה או גם בכל יתר המכשירים שנמצאים בשימוש משטרת ישראל. עניין זה מטריד עוד יותר בשים לב לכך שלדברי מר גאטסונייד, הוא זוכר שהמעבדה ביקשה לבצע שינויים בסימולטור, ולא במכשיר ה – GTC (פרו' מיום 11.10.21 עמ' 304 ש' 14).
128. על אף מחדל התיעוד, מצאנו לסמוך על מקצועיות של מר רוזנברג אשר מסקנתו הסופית הינה כי תוצאות הבדיקות תקינות.
ניכר כי מר רוזנברג הוא מומחה בתחומו.
התרשמנו מהאופן בו העד הקפיד לדייק את תשובותיו, ונמנע מלתת הערכות וחוות דעת ביחס לדברים שלא נבדקו על ידו. כך למשל, ניתן להתרשם מהתשובות שמסר לשאלות שנשאל (ת/33), כך אף סירב לתת הערכה האם המוצר "חסין" להפרעות מעל 20 וולט למטר כי הדבר לא נבדק על ידו (פרו' מיום 7.7.21 עמ' 251 ש' 9-10), כך גם סירב להתחייב על "חסינות" המערכת
--- סוף עמוד 44 ---
ביחס לכלי רכב חשמליים משום שלא בדק זאת (פרו' מיום 7.7.21 עמ' 251 ש' 26 עד עמ' 252 ש' 23), הגם שציין כי כל כלי רכב שעולה על הכביש, על כלל הרכיבים האלקטרונים שנמצאים בתוכו, צריכים לעמוד בתקני תאימות אלקטרומגנטית.
כך למשל נמנע מלתת תשובה אם חלו שינויים בתקן הרלוונטי, בטרם יבדוק את הדברים (פרו' מיום 7.7.21 עמ' 265 ש' 11-12).
העובדה שהעד הקפיד מאוד לדייק את תשובותיו, ובעיקר ההקפדה שלא להעיד על סמך הערכות ביחס לדברים שלא נבדקו על ידו או שאינם ידועים לו בוודאות מניסיונו המקצועי, הביאה אותנו לסמוך על דבריו באופן מלא.
מצאנו לסמוך על מומחיותו בקובעו כי אין כל חשיבות להזרים באמצעות הסימולטור מהירויות משתנות לצורך בדיקות "פליטות" ו"חסינות", מה גם שכאמור התקן עצמו לא דורש זאת.