יהיה ממציאו של המכשיר. די בכך שמדובר באדם אשר מעורה היטב בעניין הנידון, ואשר בית-המשפט סבור כי ניסיונו והמידע שצבר יוכלו לתרום תרומה ממשית לבירור השאלה השנויה במחלוקת ... לענייננו, די בכך שחוות-הדעת ניתנת על-ידי אדם אשר מתמצא היטב בעיקרון המדעי שעל-פיו פועל המכשיר, ואשר יוכל לשכנע את בית-המשפט במהימנות התוצאות המתקבלות על-ידי המכשיר. מפרטי השכלתו ומניסיונו – כפי שאלה מתוארים בפתח חוות-דעתו של רפ"ק בן יאיר – מתבקשת המסקנה כי קצין המשטרה עומד בתנאים אלה הן מבחינת הכשרתו הכללית בתחום האלקטרוניקה והן מבחינת ההכשרה המיוחדת שרכש בכל הקשור לממל"ז ובכל הקשור לקטע הכביש שבו נערכה המדידה."
ראו גם דברי כב' הש' א' א' לוי בע"פ 4682/01 ורע"פ 2216/01 גבריאל לוי ומשה עטיה נ' מדינת ישראל (10.11.2003):
"בתי המשפט נוהגים לקבל ראיות המעובדות ומופקות באמצעות מכשירים מכניים וטכנולוגיים לאחר שנמצא כי הם אמינים ויכולים לקבוע, ברמת העיקרון, את אשר הם מתיימרים לקבוע. אמינותו של מכשיר היא עניין שבעובדה, והדרך להוכיחה היא בעזרת חוות-דעת של מומחים מאותו תחום..."
21. בחלק ממדינות העולם סוגיית אמינות מכשירי המדידה הוסדרה בחקיקה (ראו בע"פ 4682/01 ורע"פ 2216/01 גבריאל לוי ומשה עטיה נ' מדינת ישראל (10.11.2003), עמוד 318).
בישראל סוגיית אמינות מכשירי המדידה טרם הוסדרה בחקיקה ראשית הגם שקיימות הצעות חוק בנושא.
ראו את דברי בית המשפט העליון ברע"פ 7093/10 מדינת ישראל נ' אורנה דריזין (1.7.12):
"בהצעת חוק בנושא (הצעת חוק מדידת מכשירי אכיפה: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חזקת אמינות למידע המופק ממכשירי אכיפה), התשס"ח-2008 הוצע כי סעיף 27א1(ב) לפקודת התעבורה יקבע כי מידע המופק ממכשירי אכיפה יהווה ראיה קבילה שחלה לגביה חזקת אמינות, בהתקיים תנאים מסוימים וביניהם הוכחה כי נערכו למכשיר בדיקות תקופתיות בהתאם לתו התקן שניתן לגביו וכי קיימת לו תעודה המאשרת שעבר בדיקה לצורך אימות דיוק. בתו התקן ייקבעו הנחיות לתחזוקה ולביקורת תקופתית. וכך נאמר בדברי ההסבר:
"עם התפתחות הטכנולוגיה של מכשירי האכיפה, נדרשים בתי המשפט לתעבורה לקבל הכרעות בתחומי האלקטרוניקה, האלקטרו-אופטיקה, טכנולוגיית הלייזר, הפיזיקה ובתחומי מדע נוספים, שאינם בתחום מומחיותם.
--- סוף עמוד 9 ---
(...) מוצע על כן לקבוע בפקודת התעבורה... הוראות לעניין קבילות המידע המופק ממכשירי האכיפה ואמינותו".