ב"כ המאשימה הסביר את עמדתה של המאשימה באופן הבא:
"הגשת התקן של העמדה היה פותח הליך מנהלי בתוך ההליך הפלילי, הליכים שלטעמנו אינם הולכים בד בבד. כל הוצאת התקן זה הליך מנהלי שאינו קשור בסדרי הדין ודיני הראיות בהליך הפלילי ועל כן גובשה האסטרטגיה של ראיות עצמאיות וחוות דעת עצמאיות ללא קשר להליך
--- סוף עמוד 7 ---
המנהלי של מכון התקנים ושוב אני מצהיר כפי שהעדים אמרו שלכל עמדה ולכל מצלמה יש תקן" (פרו' מיום 23.8.22 עמ' 245).
17. על כן, בהתאם לעמדת המאשימה אשר לא ביקשה להוכיח את עמידתה של מערכת א3 בתנאי תקן 5140, לא התייצבו לעדות הנציגים השונים שנכחו בביצוע בדיקות שבוצעו במעבדת NMI בהולנד, ואף לא התייצבו נציגי מכון התקנים אשר נכחו בשטח בשלב התקנת העמדות, ופיקחו בפועל על התאמת העמדות לתנאי התקן.
18. לאור עמדת המאשימה, ומשלא הוצגו ראיות רלוונטיות ביחס לתו התקן ולפיקוח שמבוצע על ידי מכון התקנים, לא מצאנו במסגרת הכרעת דין זו ליתן כל משקל לכך שמערכת א3 נהנית מתו תקן.
ב. אמינות מערכת מצלמות א3
כיצד ניתן להוכיח את אמינות המערכת?
19. ההגנה טענה כי הדרך היחידה להוכחת אמינות מערכת מצלמות א3 היא להוכיח שהמערכת עומדת בכל תנאי תקן 5140.
ב"כ המאשימה חלקה על עמדה זו וטענה כי ניתן להוכיח את אמינותה של מערכת מצלמות א3 מבלי להוכיח את עמידתה בכל תנאי התקן.
בעניין זה מקובלת עלינו עמדת המאשימה.
דרישות התקן כוללות בין היתר בדיקות בנושאים שאינם קשורים באמינות תוצאת המדידה, אלא למשל בדיקות הנובעות משיקולים הקשורים לבטיחות חשמלית, לעמידות בתנאי מזג האוויר, לשמירה על הפרטיות (אבטחת מידע) ועוד.
המבחנים הנדרשים לצורך קבלת תו תקן שונים במהותם ובתכליתם מאלו הנדרשים לצורך הוכחת אמינות תוצאות המדידה בהליך משפטי פלילי.
20. בתי המשפט בכל הערכאות כבר נדרשו לא אחת לבחינת אמינותם של מכשירי אכיפה שנמצאים בשימוש משטרת ישראל, לרבות מכשירים שאינם נהנים מתו תקן.
בית המשפט העליון קבע, פעם אחר פעם, כי אמינות מכשיר היא שאלה שבעובדה והדרך הנכונה לבירור הסוגיה היא על ידי הבאת מומחים לדבר.
בעניין זה אין לנו אלא להפנות לדברי כב' הנשיא ברק (כתוארו אז) ברע"פ 2703/97 אנגל נ' מדינת ישראל (19.6.97):
"שאלת מהימנות המכשיר היא עניין שבעובדה... הדרך הנכונה לבירור הסוגיה היא על-ידי הבאת מומחים לדבר. ... אין הכרח כי מומחה לעניין
--- סוף עמוד 8 ---