4. זאת ועוד, חשיבותו של חופש הביטוי היא בעיקר ביחס לדעות שאינן מקובלות, המתריסות על העמדות המקובלות בחברה ומנסות לשנותן. בהתאם לאמירה המיוחסת לוולטר – חופש הביטוי משמעו לומר "אינני מסכים למילה אחת שאתה אומר, אך אהיה מוכן להיהרג על זכותך להביע את דעתך". ההגנה על חופש הביטוי היא אם כן בעיקרה הגנה על האפשרות לומר כל דבר, גם ובעיקר דברים שאינם מוסכמים ואינם מקובלים (ראו עניין כהנא, בעמ' 280; רע"א 10520/03 בן גביר נ' דנקנר [פורסם בנבו] (12.11.2006) (להלן: עניין בן גביר)).
5. כדי שתהיה משמעות לחופש הביטוי, צריך מי שמבקש לבטא את דעותיו, לקבל פלטפורמה לבטא אותן, באופן שיאפשר לאחרים לשמוע אותן. מובן שאין כל משמעות לחופש ביטוי של מי שנמצא על אי בודד ללא כל אמצעי קשר לעולם החיצון – והוא יכול אמנם לומר את מה שהוא מבקש לומר, אך לא יהיה איש שיוכל לשמוע את דבריו.
תנאי נוסף לקיומו של חופש ביטוי אמיתי ובעל משמעות, הוא שהדברים שנאמרים יתפרסמו כמות שהם. כל סינון וצנזורה של הדברים, כולם או חלקם, פוגעים באפשרות של דיאלוג ממשי, באפשרות של החלפת דעות אותנטית והחלפת מידע בין פרטי החברה. סינון כזה מקנה בפועל ל"צנזור" אפשרות לחלוש על האופן בו יתנהל הדיאלוג ועל תוכנו. בפסק הדין בבג"ץ 243/62 אולפני הסרטה לישראל נ' גרי,פ"ד טז 2408, 2416 (1962), התייחס השופט לנדוי לאפשרות של צנזורה שלטונית וקבע כי "שלטון הנוטל לעצמו את הרשות לקבוע מה טוב לאזרח לדעת, סופו הוא קובע כי מה טוב לאזרח לחשוב; ואין סתירה גדולה מזו לדמוקרטיה אמיתית, שאינה מודרכת מלמעלה" (ראו גם ע"א 214/89 אבנרי נ' שפירא, פ"ד מג(3) 840, 872 (1989); בג"ץ 2194/06 מפלגת שינוי מפלגת המרכז נ' יושבת ראש ועדת הבחירות המרכזית [פורסם בנבו] (28.6.2006)).
6. ואולם, צנזורה יכולה להיות מופעלת לא רק על ידי השלטון אלא גם על ידי גופים אחרים המהווים פלטפורמות לפרסום דעות ולדיאלוג. בתקופה בה חלק גדול מהדיאלוג בין הפרטים בחברה מתנהל ברשת, בערוצים אינטרנטיים, ישנה כמובן חשיבות לחופש הביטוי בערוצים הללו, וכתוצאה מכך חשיבות רבה גם לשאלת סינון הפרסומים בפלטפורמות הדיגיטליות וצנזורה עליהם. גם צנזורה כזו עלולה להביא לכך שהפלטפורמה המדוברת תהיה זו שתקבע "מה טוב לאזרח לחשוב" ומפני אפשרות כזו יש להתגונן.
7. אכן, חופש הביטוי, כמו חירויות אחרות, איננו מוחלט, והוא מוגבל במספר הגבלות שנקבעו בחוק (ראו למשל חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 המגביל, בתנאים מסוימים, פרסום ביטויים שבכוחם להשפיל אדם בעיני זולתו; ראו גם את סעיף 144ד(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, האוסר פרסום של תכנים המסיתים לאלימות או את סעיף 144ב לחוק זה האוסר על פרסום תוכן המסית לגזענות). איסור על פרסומים שאינם חוקיים הוא כמובן איסור לגיטימי והסרתם היא מחויבת המציאות.
זאת ועוד, ככלל רשאי מי שמפעיל פלטפורמה לפרסום לקבוע כללי פרסום שונים ביחס לסוג התכנים שיתפרסמו בו (עיתון לילדים רשאי להגביל פרסום של תכנים שאינם מתאימים לילדים, תחנת רדיו יכולה לקבוע כי היא תפרסם רק מוזיקה או רק הרצאות בנושא מסוים וכד').
8. השאלה במקרה דנן איננה אם כן האם רשאית פלטפורמה לקבוע את סוגי התכנים שיתפרסמו בה, ואף לא אם היא רשאית להסיר תכנים החורגים מגדר הכללים שנקבעו על ידיה. הייחוד של המקרה דנן אינו בכך שפייסבוק הסירה תכנים כאלה ואחרים, אלא בכך שהיא הסירה את חשבונו של המערער, ובכך חסמה למעשה לחלוטין את האפשרות שלו לפרסם בעתיד על גבי הפלטפורמה שהיא מפעילה.
9. השאלה המרכזית שהיה מקום לדון בה, אילו היה המערער מעלה אותה כנדרש בהליך בבית המשפט המחוזי, הייתה אם כן האם רשאית פלטפורמה בעלת משקל משמעותי שהפרסום בה הוא הכרחי לצורך מתן משמעות לחופש הביטוי של המפרסם, לשלול לחלוטין ממי שפרסם בעבר פרסומים אסורים את האפשרות להמשיך ולעשות בה שימוש, ואם כן – באילו תנאים.
שאלה זו היא שאלה כבדת משקל, שבמסגרתה היה מקום לבחון קודם כל את מעמדה של פייסבוק כפלטפורמה המאפשרת את מימוש חופש הביטוי ואת החשיבות היחסית של הפרסום דווקא בפלטפורמה זו; ואז, לאור המסקנה בשאלה זו, לבחון את נפקותה של התניה בהסכם תנאי השימוש בינה לבין המשתמשים, המאפשרת לה, בנסיבות מסוימות, לשלול ממאן דהוא את האפשרות לפרסם בפלטפורמה האמורה ולהפסיק לספק לו, לצמיתות, את השירותים של פייסבוק (כפי שנקבע בסעיף 14 לתנאי השימוש). סנקציה כזו שאין ממנה "חנינה" היא כמובן מרחיקת לכת, ובמסגרת דיון עתידי עשוי להתעורר הצורך להידרש לה ולבחון אותה. זאת בין היתר לאור חומרת ההפרה הנטענת של המפר היפותטי, מספר ההפרות ואופן האזהרה מפניהן.
10. סיכומו של דבר – מאחר שכאמור הנושאים שצוינו לעיל לא נטענו כנדרש על ידי המערער – נראה כי יש להותיר את הדיון וההכרעה בהם לעתיד. בכפוף להערות האמורות, אני מסכימה עם פסק דינו של השופט מינץ.
ש ו פ ט ת
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ד' מינץ.
ניתן היום, כ' בכסלו התשפ"ג (14.12.2022).