בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 1770/21
לפני: כבוד השופט ד' מינץ
כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ
כבוד השופטת ר' רונן
המערער: אמיר חצרוני
נ ג ד
המשיבה: Facebook Ireland Limited
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ר' כהן) מיום 11.1.2021 בת"א 38104-05-18 [פורסם בנבו]
תאריך הישיבה: ח' בחשון התשפ"ג (2.11.2022)
בשם המערער: עו"ד איתן להמן
בשם המשיבה: עו"ד שי כגן
פסק-דין
השופט ד' מינץ:
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ר' כהן) מיום 11.1.2021 בת"א 38104-05-18, [פורסם בנבו] בו נדחתה תביעתו של המערער להשיב לפעילות את חשבונו ברשת החברתית "פייסבוק" לאחר שנחסם על ידי המשיבה.
הרקע לערעור
1. בשנת 2006 פתח המערער חשבון ברשת החברתית פייסבוק (להלן: החשבון ו-פייסבוק, בהתאמה), אשר במועדים הרלוונטים להליך זה הופעלה על ידי המשיבה. בחודש אפריל 2018 הודיעה המשיבה למערער על חסימת החשבון, וזאת על רקע שורת פרסומים (להלן גם: פוסטים) אשר הפרו לטענתה את תנאי השימוש ואת כללי הקהילה בפייסבוק (להלן: תנאי השימוש ו-כללי הקהילה, בהתאמה).
2. בעקבות החסימה הגיש המערער לבית המשפט המחוזי תביעה נגד המשיבה. בתביעה נטען בין היתר כי חסימת החשבון נעשתה מבלי שניתנה לו התראה מראש, מבלי שידע מהו הפרסום שבגינו נחסם, מבלי שידע מה היו השיקולים לחסימתו ומי התלונן עליו, מבלי שניתנה לו אפשרות בפועל לערער על כך ומבלי שניתנה לו אפשרות לתקן את דרכיו. עוד טען המערער כי פרסומיו כלל לא הפרו את תנאי השימוש ואת כללי הקהילה; כי הוא דמות סאטירית הומוריסטית; וכי רק אוהדיו וחבריו, אשר מבינים את ההומור שלו, נחשפו לפרסומים. המערער הוסיף כי לאורך השנים המשיבה הסירה פוסטים רבים נוספים שפרסם ללא כל הסבר ולעתים אף נחסם חשבונו, כאשר בכל אחד מהמקרים הללו נפגע חופש הביטוי שלו, נפגעו זכויות היוצרים שלו ונפגע כבודו. המערער ציין כי נכון למועד תביעתו לא ננקטו נגדו הליכים פליליים בשל התבטאויותיו, ואין להשתיקו ללא הצדקה חוקית. זאת בפרט שעה שביטויים פוגעניים כלפיו לא הוסרו. בתביעתו טען המערער כי בהתנהלותה המתוארת המשיבה הפרה את התחייבויותיה החוזיות עמו וכן ביצעה כלפיו עוולות שונות לפי חוק המחשבים, התשנ"ה-1995; חוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2008; חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: חוק הגנת הפרטיות); וחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979 – המקימות לו זכאות לפיצויים שהועמדו לצרכי אגרה על סך של מיליון ש"ח. עוד עתר המערער לקבלת צווי עשה שונים ובהם צו המורה על החזרת חשבונו לפעילות וצו לקבלת עותק של כל המידע המוחזק בידי המשיבה על אודותיו.
3. המשיבה טענה מנגד כי פייסבוק היא רשת חברתית המאפשרת לכלל הציבור להתחבר ולשתף מידע עם חבריהם ובני משפחותיהם. היא נועדה לאפשר למשתמשים לשתף תכנים ורעיונות בחופשיות, אולם זאת תוך כיבוד זכויותיהם של אחרים. על מנת לוודא שפייסבוק תישאר מקום בטוח ומכבד לשיתוף וליצירת קשרים, נקבעו תנאי השימוש המהווים הסכם מחייב בין המשיבה לבין המשתמשים, וכן כללי הקהילה אליהם מפנים תנאי השימוש. תנאי השימוש קובעים כי משתמש לא יפרסם כל תוכן שיש בו משום דברי שטנה, המוגדרים בכללי הקהילה בין היתר כ"התקפה ישירה" על אנשים על בסיס מאפיינים של גזע, מוצא אתני, מוצא לאומי, שיוך דתי, נטייה מינית, מין, מגדר, זהות מגדרית, נכויות ומחלות קשות. "תקיפה" מוגדרת כ"דיבור אלים או משפיל, הכרזות של נחיתות או קריאות לאי-הכללה או לבידוד". במסגרת תנאי השימוש נקבע עוד כי המשיבה שומרת על זכותה לנקוט בפעולה נגד משתמשים המפרים את התנאים והמדיניות שלה, לרבות הסרת התוכן המפר והשבתת חשבון באופן מלא או חלקי. בענייננו, למערער היסטוריה ארוכה של פרסום תוכן המפר את תנאי השימוש. לאורך תקופת השימוש שלו בפייסבוק הוסרו לפחות 69 פרסומים מחשבונו, כאשר בכל פעם שהוסר פוסט, קיבל המערער הודעה על כך תוך שהוזהר כי הפרות נוספות עשויות לגרור את חסימת חשבונו. אלא שחרף אזהרות אלו הוא המשיך לפרסם תכנים מפרים, ובכך נתן למשיבה את הזכות לחסום את חשבונו.