7. בית המשפט דחה את טענת המערער, אשר התבססה על חוות דעת מומחה מטעמו, כי יש לראות בתכניו סאטירה מורכבת וכי המשיבה כשלה בהבנת ההקשר של התכנים שהועלו על ידו. נקבע כי החלטת המשיבה לא נעשתה בחלל ריק או כתוצאה מאלגוריתם אוטומטי שסרק את תוכן הפוסטים, אלא בעקבות דיווחים של משתמשים שאמורים כביכול להבין את הסאטירה המורכבת, אשר קראו את התכנים וסברו כי מדובר בתוכן פוגעני שאינו לגיטימי. המשיבה מצדה צריכה לבחון בין היתר את הנזק שעלול להיגרם למשתמשים ואת הנזק שכבר נגרם להם, לרבות הפגיעה שחשו אותם משתמשים שלא הבינו את אותה "סאטירה מורכבת". הודגש כי בניגוד לטענת המערער, התכנים המפורסמים בחשבונו פומביים וניתן להפיצם באמצעות שיתופם גם למשתמשים שאינם נמנים על חוג חבריו או מכריו, ושאינם מכירים אותו או ערים לעבודתו. עוד הודגש כי הגם שבחשבונו של המערער צוין כי חלק מהתכנים המפורסמים בו הם סאטיריים, מדובר בהבהרה כללית בלבד ולא ניתן לדעת לאילו מבין הפרסומים היא מכוונת. הקושי לעמוד על ההבחנה בין תכנים סאטיריים לכאורה לבין תכנים שאינם סאטיריים מתחזק נוכח העובדה שבפוסטים שונים של המערער נכתבו דברים אשר הוא עצמו מעיד עליהם כי מדובר באמת. מכל מקום, המערער העיד על עצמו בתצהירו כי הוא מבקש להציג עמדות שנויות במחלוקת ולהפיץ את משנתו האידיאולוגית ברשת החברתית, וטענה זו אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם הטענה שדבריו סאטיריים.
8. בית המשפט הוסיף וציין כי בעת שהמשיבה הסירה מפעם לפעם תכנים מפרים שפרסם המערער, הוא קיבל הודעות לפיהן הפרסום נוגד את כללי הקהילה, ובחלקן גם צוין כי הפרות נוספות יגררו השבתה של חשבונו. המערער אישר בעדותו כי קיבל הודעות מעין אלו, וחרף זאת המשיך לפרסם תכנים מפרים. מהתכנים גם ניתן להבין שהוא ידע מדוע פרסומים שונים שלו הוסרו, ואף היה מודע לכך שתכניו עלולים להביא לחסימת חשבונו. העובדה שבמשך תקופה ארוכה המשיבה לא מנעה מהמערער לפרסם תכנים מפרים חרף תלונות שהתקבלו נגדם; שתחילה חשבונו הושהה בלבד והוא הושב מאוחר יותר לפעולה; ושגם לאחר שהוחלט על הסרת חלק מתכניו, חשבונו המשיך לפעול – מלמדת כי המשיבה לא פעלה באופן שרירותי לגבי חשבונו. חסימת החשבון הייתה תוצאה ידועה מראש בשל ריבוי הפרות מכוונות ופרסום תכנים פוגעניים מצד המערער.
9. בסוף פסק הדין ייחד בית המשפט מספר מילים למהות התובענה. נקבע כי חרף ניסיונותיו של המערער להציג את תביעתו כתביעה שעניינה נעוץ בחופש הביטוי, הרי שמדובר בתובענה חוזית. השאלה שהעלה המערער – והיא האם רשאית המשיבה לקבוע כללים והגבלות משלה בפלטפורמה שהיא מספקת אשר פוגעים לטענתו בחופש הביטוי – ייתכן שיש מקום לבררה על רקע מעמדה של המשיבה, אולם לא במסגרת הליך זה. אף אם ניתן היה להתייחס למערער כדמות סאטירית, המשיבה אינה מחויבת לספק לו פלטפורמה לעשות כן שעה שמדובר בתכנים העלולים לפגוע במשתמשים אחרים. עניינה של התובענה בתביעה חוזית, אולם התובע עצמו הפר את תנאי השימוש פעם אחר פעם וכעת הוא נתלה בטענות שעניינן חופש הביטוי. המשיבה הוכיחה כי המערער ידע את הטעמים לסגירת חשבונו וכי ניתנו לו מספר הזדמנויות לעמוד בתנאי השימוש ובכללי הקהילה. המערער מצדו לא השכיל להוכיח שהליך האכיפה שננקט נגדו לא היה נאות או שנפל בו פגם. לבסוף הוסיף בית המשפט כי גם יתר עילות התביעה דינן להידחות שכן המערער לא הניח תשתית ראייתית ומשפטית להוכחתן, וכך גם לגבי הנזקים שנגרמו לו לטענתו.