המנעול התקול במקלט
470. זמן רב, מספר עדים, מומחה אחד, דפים רבים ומנעולים רבים הקדישו הצדדים לשאלה האם ניתן היה לנעול את המנעול במקלט בו עבד הנאשם, והאם הנאשם הוא זה שהכניס קיסם למנעול התליה ובכך ניסה למנוע את פתיחתו ואת תפיסת התיק ובו בגדי העבודה המגואלים בדם, לשיטת המאשימה.
471. לטענת המאשימה, במסגרת החיפושים אחר תאיר ז"ל הגיעו סומברנו ואמסלם למקלט מס' 2 ומצאו, שהמקלט נעול באמצעות מנעול תלייה שלא ניתן להכניס אליו מפתח, ומשכך באמצעות מכשיר פריצה פרצו מנעול זה. לאחר מכן התברר, כי בתוך הפתח המיועד למפתח נמצא קיסם מעץ.
472. לטענת המאשימה "... מדובר בפעולה אשר ביצע הנאשם, המלמדת על התנהגות מפלילה ... המסקנה המתבקשת תהא לעמדת המאשימה שהנאשם הוא זה שהחדיר את הקיסם לפתח המפתח במנעול ...".
אומר כבר עתה, כי מדובר במסקנה מרחיקת לכת, שאינה עולה בקנה אחד עם חובת המאשימה, על דרך הכלל, להוכיח טענתה מעל לכל ספק סביר.
473. אפתח בכך, שאין כל היגיון בטענתה זו של המאשימה, וכי למה ומדוע צריך הנאשם למנוע את פתיחת המנעול כדי למנוע את תפיסת התיק, שעה שיכול היה לקחת את התיק איתו?
כאמור לעיל, המאשימה טענה שהנאשם לא לקח איתו את התיק משום שהיו שוטרים בבית הספר. כבר הראיתי לעיל, שכאשר הנאשם עזב את בית הספר עדיין לא החלו החיפושים בבית הספר וממילא לא הגיעו שוטרים. אולם ועיקר, לו זה היה חששו של הנאשם כיצד זה חזר למחרת היום "לזירת הפשע" על מנת לקחת את התיק? והלא במקום היו שוטרים, כלומר זה לא הפחיד אותו עתה? ובכלל, הנאשם הרי לא הגיע עם ציוד פריצה, הוא נכנס לתוך בית הספר יחד עם אשתו, ואין בפנינו עדות כלשהי שהיו בידיו כלי פריצה, וכיצד אפוא התכוון הנאשם לקחת את ציודו, אם יום קודם חיבל במנעול?!
474. כללו של דבר אין כל היגיון בטענת המאשימה ואין לנאשם כל סיבה הגיונית לחבל במנעול באמצעות החדרת קיסם.
זאת ועוד, לא נמצאו על הקיסם ט.א. או ד.נ.א של הנאשם וגם זה אומר דרשני!
475. המאשימה מפנה לעדותם של עדים מסוימים כמו סומברנו שהעיד שנאלץ לפרוץ את המנעול. (לעדותן של אנה טרסמן וליליה לידזנסקי שהעידו, שהדלת אכן לא ננעלת אלא שלטענת המאשימה עדותן סותרת את עדות סומברנו ואמסלם) ובעיקר לעדותו של ויקטור קוסלניקוב מיום 31.1.07 שם העיד כי היה נוהג לנעול את המקלט שבו עבד הרצף, ומכך מסיקה המאשימה שמדובר במקלט מספר 2.
476. בכל הכבוד לטענות אלו, הרי שכולן אינן חד משמעיות וניתנות לסתירה. סומברנו אכן לא ידע ולא הבחין, שהמנעול היה בעצם נעול למראית עין, ומה בכך? בעין רגילה המנעול נראה נעול, המפתח לא נכנס, ולכן הלך סומברנו להביא כלי פריצה. כלום מישהו בדק עם סומברנו שהוא ניסה, כדברי הנאשם, למשוך את המנעול כלפי מטה וכך לבדוק אותו? באותה מידה אי אפשר כלל להסתמך על אמסלם לעניין זה, שכן הוא העיד שכלל לא ראה מה עשה סומברנו עם המנעול.
אשר לעדותו של ויקטור, הרי שבכל הכבוד הראוי, האינדיקציה היחידה של המאשימה לכך שמדובר במקלט מס' 2 הינה בכך שויקטור מסר, כך בת/351, שנעל את המקלט בו עבד הנאשם. אולם וכידוע הנאשם עבד גם במקלטים אחרים (עמ' 2824 ש' 30 – עמ' 2825 ש' 2). ומי לנו כף יתקע שויקטור התייחס דווקא למקלט 2? עוד כזכור, ויקטור הובא אומנם לעדות ואולם לא זכר דבר וחצי דבר מעדותו והודעותיו בעבר, ובכך נמנע מהנאשם לחקור אותו בחקירה נגדית על כל המשתמע בכך. מנגד וכאמור בפנינו עדותן של אנה טרסמן ולידיה המעידות אכן שדלת המקלט לא ננעלה.