בית המשפט המחוזי בנצרת
תפ"ח 502-07 מדינת ישראל נ' זדורוב (עצור/אסיר בפיקוח)
31 מרץ 2023
לפני כבוד ס. הנשיאה, השופט אשר קולה – אב"ד
כבוד השופט דני צרפתי
כבוד השופטת תמר נסים שי
המאשימה
מדינת ישראל
נגד
הנאשם רומן זדורוב (אסיר בפיקוח) דרכון xxxx
השופט א. קולה;
תוכן עניינים
א. מבוא............................................................................................................3
ב. רקע והליכי העבר בתמצית................................................................................6
ג. כתב האישום המתוקן......................................................................................7
ד. תשובת הנאשם לכתב האישום..........................................................................9
ה. החלטת כב' המשנה לנשיאה (בדימוס) חיים מלצר...............................................11
ו. דברי פתיחה של המאשימה.............................................................................15
ז. העקבות הזרות.............................................................................................16
ז.1 העדים (אזרחים) שמצאו את הגופה – פרק הזמן הראשון...................................30
ז.2 אנשי המשטרה ומד"א – פרק הזמן הראשון.....................................................35
ז.3 פרק הזמן השני.............................................................................................40
ז.4 האם הטביעות שייכות לנאשם? אי הימצאות דם על נעלי הנאשם.......................47
ח. סימני הדם בתא השירותים השלישי................................................................50
ט. מועד זליגת הדם על העקבה שעל האסלה..........................................................52
ט.1 חוות דעתו של מומחה ההגנה ד"ר חן קוגל – נ/113 ..........................................54
ט.2 חוות דעתו של מומחה המאשימה פרופ' רוטשילד – ת/522...............................55
י. תחנות/מסלול הליכת המנוחה עד למועד רציחתה ומיקומו של הנאשם.....................65
יא. הודאת הנאשם מיום 18.12.06........................................................................74
יא.1 השחזור......................................................................................................78
יב. דו"ח הנתיחה (ת/442) – עדות ד"ר זייצב ועדות ד"ר קוגל.....................................83
יג. השוואת מסקנות ממצאי הנתיחה והודאת הנאשם..............................................92
יד. הזירה וכתמי הדם.......................................................................................99
טו. על סוג הסכין בה בוצע הרצח.........................................................................112
טז. הודאת חוץ של הנאשם – בחינה כללית...........................................................124
יז. משקל ההודאות בנדון שלפנינו......................................................................141
יח. החקירות שטרם ההודאה (חלקן)...................................................................142
יט. השחזור על הפגמים שבו..............................................................................145
כ. מי אתה רומן זדורוב....................................................................................151
כ.1 השאלה הקלאסית "מי אמר".......................................................................168
כא. הנאשם מרצה את חוקריו – דוגמאות פירוט והרחבה..........................................173
כב. הודאה בלב נקי.........................................................................................186
כב.1 מומחים לדין הזר.......................................................................................189
כג. חקירת הנאשם מיום 19.12.06......................................................................195
כד. פרטים מוכמנים או שמא פרטים סותרים........................................................211
כה. חוות דעת רפ"ק ירון שור..............................................................................222
כו. אמרות הנאשם בחקירותיו הראשונות והתייחסות לטענות המאשימה....................249
כז. עוללות.....................................................................................................257
כח. אדיר חבני,אולה קרבצ'נקו ודנ"א מיטוכונדריאלי................................................266
כט. הנטל המוטל על הנאשם................................................................................281
ל. מחדלי חקירה.............................................................................................283
לא. התייחסות לחוו"ד כב' השופטת ת. נסים-שי.....................................................285
לב. סוף דבר.....................................................................................................325
א. מבוא
1. לפנינו משפט חוזר, עליו הורה בית המשפט העליון (כב' המשנה לנשיאה (בדימ') ח' מלצר)
ביום 11.5.21, לבקשת הנאשם, רומן זדורוב, שטען כנגד הרשעתו ברצח הנערה תאיר ראדה
ז"ל לפני כ- 16 שנים ונגזר עליו עונש של מאסר עולם (מ"ח 6881/19 רומן זדורוב נ' מדינת
ישראל (11.5.21)).
2. הרמב"ם פרק י"ג הלכה א-ד בהלכות סנהדרין –
"מי שנגמר דינו למיתה, מוציאין אותו מבית דין, ואחד עומד על פתח בית דין והסודרין בידו והסוס רחוק ממנו, והכרוז יוצא לפניו: פלוני יוצא ליהרג במיתה פלונית על שעבר עבירה פלונית במקום פלוני בזמן פלוני ופלוני ופלוני עדיו, מי שיודע לו זכות יבא וילמד עליו. אמר אחד: יש לי ללמד עליו זכות, זה מניף בסודרין וזה הרוכב על הסוס רץ ומחזיר את הנדון לבית דין. אם נמצא לו זכות פוטרין אותו, ואם לא יחזור ויצא להריגה. אמר הוא בעצמו: יש לי ללמד על עצמי זכות, אף על פי שאין ממש בדבריו, מחזירין אותו פעם ראשונה ושנייה, שמא מפני הפחד נסתתמו טענותיו וכשיחזור לבית דין תתיישב דעתו ויאמר טעם. החזירוהו ולא נמצא ממש בדבריו, מוציאין אותו פעם שלישית. אמר בשלישית: יש לי ללמד על עצמי זכות, אם יש ממש בדבריו מחזירין אותו אפילו כמה פעמים. לפיכך מוסרין לו שני תלמידי חכמים ששומעין דבריו בדרך, אם יש ממש בדבריו מחזירין אותו, ואם לאו - אין מחזירין אותו".
ובפרק י"ח הלכה ו' שם כתב כך-
"...הסנהדרין לא ממיתין ולא מלקין המודה בעבירה שמא נטרפה דעתו בדבר הזה, שמא מן העמלין מרי הנפש הוא המחכים למות, שתוקעין החרבות בבטנם ומשליכין עצמן מעל הגגות. כך זה יבא ויאמר דבר שלא עשה כדי שיהרג...".
במתח שבין הודאת הנאשם, לזכות, שאולי נמצאה לו, תעסוק הכרעת דין זו.
3. וזה יהיה סדר הילוכי, תחילה אסקור בתמצית את הליכי העבר ואדרש לכתב האישום המתוקן. השלב הבא יהיה סקירה קצרה של החלטת כבוד המשנה לנשיאת בית המשפט העליון (בדימוס) השופט מלצר לרבות, הסיבה המרכזית, או "נקודת הזכות שנמצאה לו, לנאשם" שהביאה את כב' המשנה לנשיאה, להחליט על משפט חוזר. בפתח הכרעת הדין לגופה אדון בשלב הראשון בסוגיה שתכונה על ידי להלן "העקבות הנוספות" או "הזרות", תוך בחינת מועד היווצרותן של עקבות אלו, זיהוי או שלילת האדם שהטביע עקבות אלו ושאלת זליגת הדם ומועדה על העקבות הנ"ל בדגש על העקבה שעל האסלה, והכל כפי שיפורט להלן.
4. במסגרת סוגיית "העקבות הזרות", אבחן גם את רגע מציאת הגופה והפעולות שנעשו מיד לאחר מכן בדגש על האנשים שנכנסו לתא השירותים בו נמצאה הגופה, מועד כניסתם, אם בכלל, והכל על מנת לשלול או לאשר, היתכנות כלשהי, שהעקבות הזרות נגרמו על ידי מי מהנוכחים בזירה, תאוריה שלימים נודעה בכינוייה תיאוריית "המחלץ האלמוני" וגם על כך להלן. כמו כן, אבחן את טענת הנאשם ולפיה, שלוש העקבות הזרות, מעידות על כיוון הימלטותו של הרוצח מתא השירותים שבו נרצחה תאיר ז"ל וכן אבחן את משמעות הימצאות כתם דם של תאיר ז"ל על מתקן נייר הטואלט בתא השירותים השלישי.
5. אבחן גם את היתכנות זליגת הדם מהגופה, מהבגדים או מהשיער של תאיר ז"ל, 5 שעות לאחר מועד הירצחה המשוער והכל תוך ניתוח עדותם של המומחים השונים, אשר העידו לעניין זה.
6. בשלב שלאחר מכן, אסקור "ממעוף הציפור" את גרסאותיו של הנאשם בהתוודות בפני המדובב ובחקירותיו, בעיקר מיום 19.12.06 ובשחזור, שאף הוא מיום 19.12.06. בשלב זה לא אבחן את המבחנים השונים לקבלת הודאת חוץ, אלא אנסה "לחלץ" אך ורק את פרטי ההודאות באופן גולמי.
7. לאחר מכן, אנסה לקבוע ממצאי עובדה, מתוך כלל הראיות שלפניי, לרבות כמובן חוות דעת המומחים השונים, ממצאי הזירה, דו"ח נתיחת הגופה, סוג הסכין, מיקום החתכים וכיוונם, המנח בו נמצאה הגופה, והמנח בו היו הרוצח והמנוחה עובר לרצח. אתחיל פרק זה שלהלן, בשעת ומיקום המפגש, וככל שהיה כזה, בין המנוחה לנאשם, או לכל רוצח פוטנציאלי אחר. אתחקה במקביל, וככל שהדבר עולה מן העובדות והראיות שלפניי, לתחנות ולמסלול אותו עברה המנוחה, עד למועד רציחתה, ולמסלול ולתחנות אותן עבר הנאשם מהשעה 12:00 לערך ועד השעה בה, לטענתו, עזב את בית הספר.
יוער כבר עתה, ועוד ארחיב בזה להלן, כי לטעמי לא ניתן לדון בכל "חטיבת ראיות" בפני עצמה (חטיבת ההודאות וחטיבת הזירה) כטענת המאשימה בסיכומיה, אלא חובה לבדוק היטב את "חטיבת הזירה" (בהיבטה הרחב) והשוואתה ל"חטיבת ההודאות".
8. רק לאחר כל אלה אפנה שוב לסקירת הודאות הנאשם על שלושת חלקיהן, ואז אדון במשקלן של הודאות אלו.
במסגרת פרק זה אדון כמובן בדרך הבחינה של הודאות הנאשם, על המבחנים השונים הקבועים בפסיקה לעניין זה. עוד אבקש לדון, לצורך בחינת משקלן ומהימנותן של ההודאות לשאלת מאפייניו האישיותיים של הנאשם, לאמור, האם מדובר באדם "סדיסט" חסר כל עכבות? בפדופיל? באדם הנוטה להתפרצויות זעם בלתי נשלטות? עוד אבחן במסגרת זו האם אכן מדובר כטענת המאשימה ב"מניפולטור", "שחקן שחמט על" או שמא היפוכם של דברים הוא הנכון.
לצורך בחינת משקל הודאות הנאשם, אעסוק בפרטים המוכמנים, הן אלה החיוביים ככל שיהיו כאלה, והן אלו השליליים.
9. פרק מיוחד אקדיש לחוות-דעתו של רפ"ק ירון שור כשאומר כבר עתה, כי אין בחוות דעת זו נדבך כלשהו היכול לשמש להרשעתו של הנאשם.
10. פרק נוסף אקדיש לסוגיות אותן אכנה להלן "עוללות" באשר לטעמי משקלן לצורך ההכרעה הינו מועט. כך לגבי שכיחות נעלי הסלמנדר, כך לגבי המנעול של מקלט 2, כך לגבי ממצאים שונים שפורטו בדו"ח הנתיחה, כך לגבי עדותה של הגב' רות נשרי. עוד אדרש ל"עצות" ואמירות שונות של החוקרים לנאשם, כמו גם לאופן הפעלת המדובב, עניינים שיש בהם משום פגם הגורם אף הוא להשפעה על משקל הודאותיו של הנאשם, והכל כפי שיפורט בפרק זה.
11. בפרק שלפני האחרון אעסוק בקצרה בעניינם של אולה קרבצ'נקו ואדיר חבני, לרבות נפקותו של ה-DNA המיטוכונדראלי שנמצא בשערה שהייתה על גופת המנוחה (אעיר לעניין זה, כי ממועד מתן החלטתו של כב' השופט מלצר ועד למועד כתיבת הכרעת הדין, חלה התפתחות גם בסוגיה זו ועל כך להלן).
בפרק האחרון, אעסוק בקצרה במחדלי הרשויות החוקרות.
בשולי חוות דעתי, תובא גם התייחסות קצרה לחוות דעתה החולקת של חברתי, כב' השופטת ת. נסים-שי.
ב. רקע והליכי העבר בתמצית
12. ביום 6.12.06 בשעות הערב נמצאה גופתה של תאיר ראדה ז"ל (להלן: "המנוחה" או "תאיר ז"ל"), בתא השני של שירותי הבנות שבקומה השנייה (למינוח "הקומה השנייה" אדרש להלן) במבנה בית הספר "נופי גולן" שבקצרין בו למדה המנוחה (להלן: "בית הספר").
13. נגד הנאשם, נתין אוקראיני, אשר ביצע עבודות שיפוץ בבית הספר במועד הרלוונטי, הוגש, ביום 18.1.07,כתב אישום לבית משפט זה, שבו הואשם ברצח המנוחה ובשיבוש מהלכי משפט. ביום 14.9.10, לאחר שמיעת ראיות, הכריע מותב קודם של בית משפט זה, פה אחד, כי הנאשם אשם בביצוע מעשה הרצח ובשיבוש מהלכי משפט וגזר את דינו, כמתחייב, לעונש של מאסר עולם.
14. בעקבות ערעור שהגיש הנאשם לבית המשפט העליון, הוחלט על החזרת הדיון למותב הקודם (שאחד מחבריו נפטר ולכן מונה שופט אחר תחתיו) לשם בירור שתי סוגיות מרכזיות שעלו בערעור (טביעות הנעל על מכנסי המנוחה וסוג הסכין שבאמצעותו בוצע הרצח), ולהכרעה מחודשת בשאלת אשמו של הנאשם ברצח המנוחה (ע"פ 7939/10).
ביום 24.2.14, לאחר בחינת הסוגיות שבירורן נדרש כאמור, חזר המותב הקודם (בהרכבו החדש) והרשיע את הנאשם ברצח המנוחה.
15. ערעורו של הנאשם על הרשעתו בשנית כאמור, נדחה על ידי בית המשפט העליון, ביום 23.12.15, בדעת רוב ואילו דעת המיעוט סברה, כי יש לזכותו מחמת הספק. בקשתו הראשונה לדיון נוסף נדחתה בהחלטה מיום 5.7.16 (דנ"פ 1329/16).
16. חוות דעת שהוגשו במסגרת הבקשה החדשה לקיום משפט חוזר ואשר עסקו בהיתכנות לנזילת דם על עקבת נעל זרה, שנמצאה על מכסה האסלה בתא השירותים בו נרצחה המנוחה, גם שעות ארוכות לאחר הרצח, הביאו לכך, שבית המשפט העליון נעתר לבקשת הנאשם והורה על קיום משפט חוזר בעניינו, על פי העילה שבסעיף 31(א)(2) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד- 1984, "הוצגו עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון".
17. כב' השופט מלצר עמד בהרחבה גם על סוגיות נוספות שעלו בבקשה לקיום משפט חוזר, שאת חלקן הגדול דחה, ומצא את הסוגיות הבאות - הימצאות דם המנוחה בתא השירותים השלישי, עקבות הנעליים הזרות על מכסה האסלה, על מיכל ההדחה ועל הקיר המפריד בין תא השירותים השני ובין התא השלישי וכן את ראיית הדנ"א המיטוכונדריאלי משערה שנמצאה על גופה של המנוחה- ככאלה שראויות להתברר במסגרת המשפט החוזר שעליו הורה כאמור.
עם זאת, בסיפא להחלטה לא הגביל כב' השופט מלצר את הערכאה המבררת רק לסוגיות אותן מצא כעילה למשפט חוזר.
ג. כתב האישום המתוקן
18. כתב האישום המתוקן, מייחס אף הוא לנאשם עבירת רצח ועבירה של שיבוש מהלכי משפט. כתב האישום המתוקן כולל שינויים ניסוחיים מינוריים בפרק העובדות, בהשוואה לכתב האישום המקורי. כמו כן, עבירת הרצח המיוחסת לנאשם בכתב האישום המתוקן, היא על פי הוראות הדין החדש החל- רצח בנסיבות מחמירות לפי סעיף 301א(7) ו- (8) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 בשונה מהוראת החיקוק שיוחסה לנאשם בכתב האישום המקורי (הוראת סעיף 300(א)(2) לחוק על פי הדין הקודם).
19. על פי המפורט בכתב האישום המתוקן (להלן: "כתב האישום"), הנאשם, בעל אזרחות אוקראינית, הנשוי לישראלית, התגורר, במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, עם משפחתו בקצרין ועבד בעבודות שיפוץ שונות אצל הקבלן אלי דעי.
20. במהלך חודש נובמבר 2006 ועד ליום 6.12.06, יום הרצח, עבד הנאשם בריצוף מקלטים בבית הספר בו למדה כאמור המנוחה. לצורך עבודתו נשא הנאשם, דרך קבע, סכין חיתוך יפנית בנרתיק על מותניו (להלן: "הסכין").
21. המנוחה, תאיר ראדה ז"ל, ילידת 4.1.1993, הייתה במועדים הרלוונטיים תלמידת כיתה ח' בבית הספר. ביום הרצח, הגיעה המנוחה ללימודיה בבית הספר כרגיל. על פי מערכת שעות הלימודים, שני השיעורים האחרונים של המנוחה לאותו יום, השישי והשביעי, היו שיעורי תיאטרון. בתום השיעור השישי המסתיים בשעה 12:50, יצאה המנוחה להפסקה שהייתה אמורה להסתיים בשעה 13:05, ברם לאחר ההפסקה, החליטה המנוחה לא לשוב לכיתה לשיעור השביעי. במקום זאת, ישבה המנוחה יחד עם אחדים מחבריה ונערים נוספים, בפרגולה המצויה בחצר בית הספר בסמוך לכניסה הראשית.
22. סמוך לשעה 13:30אמרה המנוחה לחברתה, שי יפרח, כי ברצונה לשתות מים, עזבה את הפרגולה ונכנסה למבנה בית הספר. המנוחה עלתה במדרגות המובילות מרחבת הכניסה אל הקומה השנייה, שם מצויים שירותי הבנות.
סמוך לכך, יצא הנאשם מהמקלט בו עבד, אל תוך חלל מבנה בית הספר בסמוך למדרגות בהן עלתה המנוחה. הנאשם הבחין במנוחה ונכנס בעקבותיה לשירותים.
המנוחה נכנסה אל תא השירותים השני מכיוון הכניסה (להלן: "התא"). הנאשם בא בעקבותיה, כאשר בליבו גמלה ההחלטה להמיתה.
המנוחה נעמדה כשפניה אל הדופן הימנית של התא וניסתה לסגור את דלת התא, ברם, הנאשם מנע זאת ממנה, שלף את הסכין, הניף אותה ושיסף את גרונה של המנוחה.
בהמשך, חתך הנאשם את המנוחה, באמצעות הסכין פעם נוספת בצווארה, וכן פצע אותה בחזה, בפניה ובידיה, כשהמנוחה במהלך פגיעותיו בה כאמור, ניסתה להגן על עצמה.
23. החתכים כתוצאה ממעשי הנאשם כמיוחס לו, גרמו לדימום מסיבי והמנוחה התמוטטה. הנאשם השאיר את המנוחה בתא השירותים כשהיא שרועה על מושב האסלה.
24. הנאשם נעל את דלת התא מבפנים על מנת לעכב את גילוי גופתה, יצא מהתא בטפסו על גוף המנוחה, דרך עליה בשתי רגליו, נאחז בדפנות התא וקפץ החוצה.
הנאשם נמלט משירותי הבנות ומהקומה השנייה, נכנס לשירותי הבנים המצויים בקומה הראשונה, שטף את הסכין, ניקה מעליו את דמה של המנוחה, חזר למקלט, החליף את בגדיו והמשיך בעבודתו עד סוף יום העבודה, סמוך לשעה 17:30.
25. כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו למנוחה, בין היתר, פצעי חתך בעורק התרדמה ובווריד היוגולארי (כלי דם ראשיים באזור הצוואר) וזמן קצר לאחר מכן נפטרה המנוחה כתוצאה מאיבוד דם.
לאחר הרצח, שבר הנאשם את להב הסכין ששימש לפגיעה במנוחה, העלים את הלהב והחליפו בלהב חדש. הנאשם גם העלים את המכנסיים שלבש בעת ביצוע הרצח, והכל במטרה למנוע או להכשיל את החקירה נגדו.