497. טרם שאעבור וכאמור לפרק המסקנות, אדגיש עוד שורות מספר לסוגיית הדנ"א המיטוכונדריאלי, לפחות ביחס לעובדות שאינן שנויות במחלוקת וכדלהלן.
498. ראשית, אקדים ואומר כי בדיקות פורנזיות לזיהוי בהתאם לדנ"א מיטוכונדריאלי עדיין אינן נפוצות בישראל ובעולם ותוקפן המדעי, בניגוד לדנ"א רגיל, טרם נקבע.
שנית, דנ"א מיטוכונדריאלי שונה מדנ"א רגיל בכך שהוא מתייחס אך ורק לתרומה מציר
האם ולא מציר האב.
שלישית, כמות הבסיסים בד.נ.א. מיטכונדריאלי הינה כ-16,500 וזאת לעומת כמות
הבסיסים בד.נ.א "רגיל" הגבוהה בעשרות מונים.
499. מכאן לעובדות. אין חולק, כי בזירה נמצאו שערות רבות וכך גם על גופתה של המנוחה. סופו של יום לאחר בדיקות רבות ומגוונות שאינן רלוונטיות לעת הזו, נמצא כי שתי שערות שנתפסו על פלג גופה התחתון של המנוחה מתאימות לד.נ.א. המיטוכונדריאלי של אדיר, או בהגדרה מדעית יותר, אינן שוללות את האפשרות, כי הוא המקור לשתי שערות אלו.
יוער, כי מלכתחילה נשלחו לבדיקה בארצות הברית 5 שערות, שנתגלו במקומות שונים על גופת המנוחה, ואולם הבדיקה לגביהם הופסקה בשנת 2007. רק בשנת 2018 חודשה הבדיקה ואז נמצאה התאמה ב-1,000 בסיסים, על אחת השערות שנתפסה, כתואמת לד.נ.א. המיטוכונדריאלי של אדיר. לאחר מכן, בוצעה בדיקה נוספת והפעם ביחס לכל הרצף הגנומי ונמצאה שוב שערה אחת (שאינה השערה הקודמת) התואמת באופן מלא לד.נ.א. המיטוכונדריאלי של אדיר.
עוד נשללו, המנוחה, אולה והנאשם, כמי שתרמו שערות אלו.
עוד נתפסו שתי שערות השונות בד.נ.א. המיטוכונדריאלי זו מזו ואינן דומות לאף אחד מן הנדגמים. לכל האמור, ראה חוות דעת של ד"ר נורית בובליל מיום 18.07.22 עמ' 12 סע' 8-10 וכן עדותה בפנינו עמ' 5021 -5022 לפרוטוקול מיום 09.05.22.
500. במקביל העיד בפנינו ד"ר בהר, שהגיש ארבע חוות דעת; נ/151א, נ/151ב, נ/185 ו- נ/186 שמהן עולה, כי הוא אסף לצורכי מחקר, מאגר של 1,978 דגימות של ד.נ.א מיטוכונדריאלי. תחילה נמצאו במאגר זה עוד 9 דגימות התואמות ב-1,000 בסיסים לדגימת הד.נ.א. המיטוכונדריאלי של אדיר וממילא גם לשערה הספציפית שנמצאה כמתאימה כאמור לעיל. אולם בבדיקה של כל 16,500 הבסיסים נמצא, כי אין התאמה לאף לא אחת מאותן 9 דגימות (יוער, כי מ-4 מוצה הד.נ.א. ולפיכך, בוצעה השלמת בדיקה רק לגבי 5 מהן. ראה עדותו של ד"ר בהר מיום 19.10.22 עמ' 5530 שורה 25 כשעליהן נוספה עוד דגימה אחת ועל כך להלן).
בשלב מאוחר יותר, התגלה, כי גם למז"פ במשטרת ישראל מאגר מצומצם של כ-300 דגימות של ד.נ.א. מיטוכונדריאלי ומתוכן נמצאו 3 דגימות תואמות לד.נ.א. המיטוכונדריאלי של אותה שערה (ממילא גם לזה של אדיר). בבדיקה נוספת של ד"ר בובליל ובהשוואה של כל הגנום, דהיינו 16,500 בסיסים, נמצא כי אין התאמה בין אותן 3 דגימות לשערה המדוברת, או לאדיר חבני. המסקנה העובדתית הינה פשוטה, בכל המאגרים הקיימים בישראל (ולשאלת תוקפם אדרש בהמשך) לא נמצאה התאמה לד.נ.א. המיטוכונדריאלי של השערה הספציפית הנ"ל, ואולם נמצאה התאמה כאמור לד.נ.א. המיטוכונדריאלי של אדיר.
כאן המקום להבהיר, כי ד"ר בובליל דגמה גם דגימה נוספת של תורם ממוצא בולגרי, וגם זו לא נמצאה מתאימה לזה של אדיר או של השערה המדוברת.
עוד אעיר, כי לא קיבלנו הסבר ברור מדוע נדגמה דווקא דגימה זו אולם לעניות דעתי, אין לכך חשיבות מיוחדת.
עוד העידו בעניין זה, הן ד"ר בהר והן ד"ר בובליל, כי אצל אדיר, וממילא גם בשערה המדוברת נמצאה מוטציה נדירה ואולי אף ייחודית (ראה עמ' 5507 ש' 8 – עמ' 5508 ש' 4 ; עמ' 5528 ש' 31-27 ;עמ' 5554 ש' 10-1).